אור ברסלב
קול הרמז נזקין סנהדרין › פרק ד משנה א

קול הרמז נזקין· רבי משה זכות

סנהדרין · פרק ד משנה א

פרק ג משנה ח

נפשות. נראה לי דדיני מלקות נמי בדרישה וחקירה, אלא שנכללים בדיני נפשות, דאפשר שימות בתוך המלקות:

מחזירין. לא תני סותרין את הדין כדפי' הר"ב, אלא מחזירים לכלול שאפילו יצא כבר מבי"ד דמחזירים אותו, כדכתב התי"ט לקמן:

הרע"ב ד"ה פותחים וכו'. ז"ל רש"י (במתני'), פותחין תחילה במשאו ומתנו של דין, ע"כ. וקשה דלפי מ"ש התי"ט והוא מן הגמרא

(לב,ב), דהיינו שאומרים לו אם לא עברת אל תירא, אין זה במשאו ומתנו של דין. ונראה שר"ל איזהו זמן של פתיחה זו, ואמר שהוא אחר קבלת העדות כשבאים לישא וליתן בדבר:

תי"ט ד"ה אחד וכו' - דין תורה וכו'. ולכן מביא הפסוק (ויקרא כד,כב), כלומר מדין תורה הוא דשוין אבל לא כן תקנת חכמים:

דרישה וכו'. נראה די"ל אין צריכים דרישה וחקירה (כר"נ)[כדיני נפשות], אבל דודאי צריכים נמי כמה ילוהו וכו', וכדקי"ל דאמרינן ברר דבריך: ד"ה מה וכו'. נראה דהיינו משום דבדיני ממונות מה שהוא חובה לזה זכות לזה:

ד"ה דיני וכו' - וליכא וכו'. הקשה המהרש"א בחידושי הלכות, דבלאו הכי ליכא לאוקמא בדיני ממונות, כיון דדיני ממונות בשלשה, על כרחך דבאחד מכריע סגי, דלעולם יש זכות לאחד, ולא תירץ. ולי נראה דשור הנסקל נכלל בדיני ממונות לכל הנשנה במתני' חוץ מבי"ד שלו שהוא של עשרים ושלש, ואי לאו קרא דלא תטה הו"א דשור הנסקל צריך הכרעת שני דיינים:

ד"ה לפיכך וכו' - דברי וכו'. ואע"ג שביום השני המלמד חובה מלמד זכות כדתנן במתני', ואיכא למיגזר שמא יכתוב, וגם בשעת גמר דין נמי יכול לחזור וללמד חובה, נראה דלא שכיחא ולא גזרו רבנן. ועי"ל דלא כותבין אלא שלא ישכחו למחר אבל לא לאותה שעה דחוזר ללמד כי מיד יגמר הדין. ואל תחשוב דאשתמיט לתוס' (לה,א ד"ה ליגמריה) תירוצא דנמו"י (במתני') דאורייתא עדיפא, שבתוס' כתבו כך לפי הס"ד דשקלא וטריא דגמרא, ומש"ה קבעו דיבורם אמאי דמקשינן לגמריה לדיניה בשבת, והתוס' מרגישים דאיך נעלם מן המקשן משנה שלימה:

תוכן העניינים

קול הרמז נזקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה