קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
סנהדרין · פרק ג משנה ז
תי"ט ד"ה הגדול וכו'. לפ"ד טעמו לא צריך לאמרו, כיון שכך דרכו של כל חכם, אכן של הסמ"ע (סי' יט ס"ק א) נכון. ומכאן לשל הטור (שם) שכתב, כדי שלא ידע אחד מבעלי הדינין איזה דיין זיכה ואיזה דיין חייב. והשתא הוא טעם יפה ושייך דווקא לדיינים, וע"ש. וכש"כ לדברי הב"ח שהוסיף וכתב, שאפילו הגדול מחייב והרוב מזכים, הוא דוקא יאמר אתה זכאי, ולא מחזי כשקרא שכן הוא האמת שמן התורה הוא זכאי, דכתיב אחרי רבים להטות: