קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
סנהדרין · פרק ג משנה ו
שזה. מכאן שהשני בעלי הדין הם עומדים שם, והיינו שזה חייב לזה: תי"ט ד"ה איש וכו'. [דהכא] לא דמו [לדהתם], דהתם סמוכים למקום משא"כ בכאן:
ד"ה יוסיפו וכו' - דוקא וכו'. וזה אינו, דלא אמר הר"ב שם (פ"ה מ"ה) דווקא, אלא ז"ל, כמאן דליתא דמי, ואין דנין דיני נפשות בין לזכות בין לחובה פחות משלשה ועשרים, ע"כ. דהתם דקאי אדיני נפשות צריך שיכתוב דאין דנין פחות מעשרים ושלש. ומ"מ מ"ש התי"ט בכאן דוקא בדיני נפשות, היינו אליבא דהרמב"ם, כמ"ש עליו הכסף משנה בפ"ח מהל' סנהדרין ה"ב. ואליבא דהרמב"ם לא שמעינן ליה דווקא לחובה אבל לזכות שמעינן ליה דלא גרע מאחד מהתלמידים המלמד זכות כדתנן בפ"ה מ"ד: