קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
סנהדרין · פרק א משנה ד
תי"ט ד"ה ואומר וכו' תהרוגו. ז"ל הרמב"ם על מתני', הביא ראיה במה שנאמר (ויקרא כ,טו), ואת הבהמה תהרוגו וכו'. ואם תאמר שזה שנאמר ואת הבהמה תהרוגו בא ללמד שהבהמה גם כן חייבת מיתה ולא להקיש זה לא היה צריך ללמד לפי שכבר ביאר הריגת הבהמה והוא מה שנאמר והרגת את האשה ואת הבהמה (אלא להקיש בהמה לאדם), עכ"ל. ונראה לי שר"ל שמפסיק ואת הבהמה תהרוגו, ללמוד היקש הבהמה לאדם שתהא נידונת בעשרים ושלשה, דא"ת דאתא לחייבה מיתה זה לא צריך שכבר נאמר והרגת את האשה וגו', אלא ודאי בא להקיש. אלא דקשה הפסוק (טז) והרגת הוא אחר פסוק דתהרוגו, אבל קושיה זו היא על המשנה: