קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
בבא קמא · פרק ט משנה ד
ר' יהודה. רש"י בע"ז (ו,ב), א"כ נמצא זה משתכר בשינויו:
הרע"ב ד"ה צבעו וכו' - בפסולת וכו'. דאילו לא קלט הצבע כראוי היה פטור דאנוס הוא. א"נ כדכתב נמו"י (ד"ה כסא כעור) שיאמר שזה בא מן הצמר שיש צמר שאינו קולט [יפה] הצבע:
ד"ה לצבוע וכו' - בשינוי וכו'. דס"ל כל המשנה מדעת בעליו נקרא גזלן וקנאו בשינוי, רש"י פ"ק דע"ז ז,א (ד"ה נותן):
תי"ט ד"ה נותן וכו' - ובהקדיחה וכו'. ומש"ה תלה הקדיחה ביורה ולא בו, שהוא לא השהה הצמר שנאמר שלכן קדח:
ד"ה אם וכו' - ושכר וכו'. אבל בב"מ פ"ו מ"ב לא הזכיר שכר טרחו, משום דהתם נחית לפרש מה שהוא ידו על התחתונה, דהיינו שאינו נותן לו מה שהשביח את הצמר אלא מה שהוציא עליו, אבל בענין השכירות אין ידו על התחתונה שהרי משלם לו כשכיר יום, ועיין פ"ק דע"ז ד"ו ב' מ"ש שם רש"י, דהתם עיקרה דהלכתא:
ד"ה נותן וכו' - דנותן וכו'. שהרי כשפסק עמו בקבלנות קבל עליו להוציא היציאות משלו אעפ"י שתרבנה:
ד"ה ר' יהודה אומר וכו' - ששינה וכו'. תמיהה לי דלמה לא יוכל הצבע לשלם בצמר עצמו, מאי שנא מכל המזיקים דנותנים אפילו סובין: