קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
בבא קמא · פרק ד משנה ד
הרע"ב ד"ה מעמידין וכו' - נגחנים וכו'. פי' רשעים ומשתגעים ליגח, תוס' (לט,א ד"ה ואם):
מקרקע וכו'. הרמב"ם פרק ט"ו מנכסי אפוטרופסין (עי' הל' נזק"מ פ"ו ה"ד): שור האצטדין וכו'. שמביאים אותו למקום שחוק, בפ"ק דע"ז מ"ז: תי"ט סד"ה פטור וכו' - הלכך וכו'. לי נראה משום דכתיב (שמות כא,לה) וכי (יגח)[יגף] שור איש, דאיש דוקא ולא דקטן. וכפי' רש"י בפר' משפטים (כא,יב), (ויקרא כד,יז) ואיש כי יכה ולא קטן שהכה. וכן (שמות שם) במכה איש הייתי אומר ולא קטן. והוצרך פסוק (ויקרא שם) דכל נפש אדם. ובזה יש ליתן איזה צריכותות לרישא, דכיון דשור איש משמע גדול, הו"א דגם שור רעהו, ר"ל גדול כמותו, לאפוקי שור של קטן. ואח"כ מצאתי בילקוט (רמז שמא ד"ה וכי יגוף) שור איש להוציא את הקטן. ותמהתי איך אישתמוטינהו לרש"י ולתוס':