קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
בבא קמא · פרק ג משנה ו
הרע"ב ד"ה אחד כו' - חסורי כו'. דבגמרא (לב,א) אמרינן בד"א כו', אבל לא אמרינן חסורי מחסרא בהדיא, אלא ה"ק. וא"כ לאו חסורי איהו אלא אוקמתא רישא בשבת וסיפא בחול:
או כו'. ובהא ניחא דלא הויא מתניתין זו ואין צריך לומר זו, גמרא (לב,א): תי"ט סד"ה אחד כו' - דחולקין כו'. ולי נראה אדרבה דהוכרח ממ"ש הרב בהגהה (חו"מ סי' שע"ח ס"ח) דגם הרמב"ם (הל' חובל ומזיק פ"ו ה"ט) ס"ל דוקא בצרכי שבת. ולדידי כמעט מוכרח לפרש כן, משום דתלה כדי שיהא פנוי בכניסת שבת, וכלומר שלא ישאר מה לעשות בבוא השבת, והיינו ממה שצריך לו לצרכי שבת ויעשה שבתו בטוב, אבל אי מיירי במה שאינו צריך לשבת מה לי שיהא פנוי, והלא בע"כ יפנה מעסקיו דלא ברשיעי עסקינן. ועוד דענין זה מיירי בין השמשות ומסתמא העסקים שבאותה שעה הם לצורך שבת. ועוד שבפירושו פי' דוקא לדבר מצוה, וכל היכא דמצי לתרוצי פירושו וחיבורו מתרצינן: