אור ברסלב
קול הרמז נזקין בבא מציעא › פרק ט משנה יג

קול הרמז נזקין· רבי משה זכות

בבא מציעא · פרק ט משנה יג

פרק ט משנה יב

המלוה. הלואה דוקא אבל שכר שכיר וכיוצא מותר למשכנו שלא בבי"ד, הרמב"ם הל' מלוה ולוה פ"ג ה"ז:

מחזיר את הכר גרסינן ולא ומחזיר בוי"ו:

תי"ט ד"ה ולא וכו' - בידו וכו'. (ויש לומר) [ואנן קיימא לן] דפריעת בעל חוב מצוה, ומצות עשה מכין אותו עד שתצא נפשו, זהו סיום קושית הרא"ש. וקשה לי דא"כ מאי קשיא איך יכפוהו, הלא בכח המכות יחת לבבו והוא יוציא העבוט. ולזה אפשר לומר שהוא כמין קושיא דאמאי דרשינן (קיג,א) קרא (דברים כד,טו) דשליח בי"ד כמלוה, שלא יכנס גם הוא לבית הלוה, הוה לן לדרוש כדס"ד שליח ב"ד כלוה, וה"ק קרא, והאיש שבי"ד ואשר אתה נושה בו יוציא אליך. ולפ"ד יש חילוק בין הפריעה למשכון:

בטוח וכו'. קשה לי ואיך הוא בטוח אם משיב לו העבוט:

ד"ה שנאמר וכו' - לרבות וכו'. שלא יכנס לביתו, והכי קאמר קרא, בחוץ תעמוד, אחר, והאיש שהוא שליח בי"ד ואשר אתה נושה בו (הוא) יוציא העבוט, רש"י (קיג,א ד"ה מאי לאו). והר"ב שכתב, וכש"כ בעל חוב עצמו, נראה דלא דק דהא פסוק מלא הוא:

ד"ה ואת וכו' - דמתני' וכו'. קשה דאי מיירי בעבר וחבל, למה לא יוכרח להחזיר מיד. ועוד דתנן מחזיר את הכר וכו', והא פי' למ"ש קודם, נוטל אחד ומחזיר אחד דהיינו לכתחילה:

ד"ה אין וכו'. קשה דר' שמעון (קטו,א) טעמא דקרא קאמר בהדיא, דעשירה ממשכנין אותה:

ד"ה וחייב וכו' - שלא וכו'. קשה דאיך תיסק אדעתין כך, והלא כיון שחבל אחד מהם הוי חובל נפש, דאינו יכול לעשות מלאכתו באחת מהם:

ד"ה שנאמר וכו' - פירש וכו'. דרחיים משמע שניהם, כמש"ה (ישעיה מז,ב) קחי רחיים וגו':

תוכן העניינים

קול הרמז נזקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה