אור ברסלב
קול הרמז נזקין בבא מציעא › פרק ה משנה ג

קול הרמז נזקין· רבי משה זכות

בבא מציעא · פרק ה משנה ג

פרק ה משנה ב

אימתי. י"ל למה האריך כל כך, הול"ל ונתן לו מקצת דמים להביא השאר אח"כ. ונראה דשנאו בלשון המוכר, לרמוז דאיירי באומר לו קנה מעכשיו, ומש"ה תני וטול את שלך כלומר מה שהוא כבר שלך מעכשיו, דאלת"ה הו"ל למתני וטול את השדה:

אם. י"ל למה לא שנה התנאי בשם הקונה אם איני נותן לך וכו', כמו בפ"י דב"ב מ"ה. ונראה במה שמצינו לרש"י ז"ל שני פירושים לאסמכתא, דבסוגין דהכא דגמרא (סו,א) פירש, אסמכתא הבטחה בעלמא לסמוך על דבריו וכו', ור"ל שהמקנה מסמיך את הקונה. ובב"ב הנ"ל (קסח,א) פירש, שהמקנה סומך על עצמו שיוכל לקיים דברו, וכ"כ הר"ב דהא רצה התנא לאשמועינן, הכא תני לה בשם הקונה לרמוז שיש אסמכתא לגבי הקונה, ובבתרא קמ"ל דיש שסומך המקנה:

הרע"ב ד"ה הבא וכו' - מעכשיו וכו'. ומש"ה לא תני תהיה שלי אלא הרי היא, דר"ל היא כמות שהיא עתה והיינו מעכשיו:

תי"ט ד"ה הלוהו וכו' - האסור וכו'. נראה לי דתני אסור, שר"ל אסור אם לא ע"י השלשה, ובסיפא תנן מותר וע"י השלשה. אבל

במ"מ [במחילה מכבודו] לא דק, דבסיפא לא אתא התנא לכך, אלא ללמד דאין זו אסמכתא אבל דין השלשה כבר שנאו ברישא, וברישא נמי אי תני לה בלשון היתר היה צריך להאריך ולומר מותר וע"י השלשת הפירות ביד שליש. ודוק שברישא תני אסור משום דעיקרו על איסור רבית, אבל בסיפא לא תני מותר אלא הרי היא שלו, משום דאיירי בדררא דממונא, וקמ"ל דלא הויא אסמכתא:

תוכן העניינים

קול הרמז נזקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה