קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
בבא מציעא · פרק ה משנה ב
ידור. איברא דמתני' זו אף זו היא, אבל לא נראה לי בהכי, משום דלאיסור רבית (סד,ב) היינו חנם היינו בפחות. ונראה לי דרמוז לשני דינים דקאמר בגמרא, דאי הלוהו ודר בחצירו וא"כ הוא אבק רבית וזו היא בבא א', אבל אי אמר ליה הלויני ודור בחצירי, הרי זה רבית קצוצה ויוצאה בדיינים. והיינו דתני ולא ישכור ממנו, דהוא שדבר עמו, ומש"ה מסיק מפני שהוא רבית קצוצה ותצא בדיינים:
תי"ט ד"ה מכר וכו' - שאם וכו'. לי נראה דמוכר דסיפא אינו משכיר דרישא. ואפילו לדידיה טפי הוה ניחא ליה למימר דמשום דהכי אורחיה דעלמא נקטיה, ולא לומר דקמ"ל מאי דלא צריכנא. עוד נראה לי דמשום ואם לגורן וכו' נקט שדה, לאשמועינן דאפילו בהכי דגוף המכר הוא המשביח ומתרבה, דהיינו השדה שעושה הפירות הנלקטים לגורן ומינייהו ירצה לשלם, אפילו הכי אסור: