אור ברסלב
קול הרמז נזקין בבא מציעא › פרק ב משנה ד

קול הרמז נזקין· רבי משה זכות

בבא מציעא · פרק ב משנה ד

פרק ב משנה ג

התיבה. לפי' הר"ב היל"ל בין חנוני לתיבה, וי"ל. ונראה דאגב סיפא תנייה הכי, אבל נפקא מינה לדינא, כי לפי פי' הר"ב פשיטא דעל גבי

התיבה הוא של חנוני שהרי היא אחריו, ובלפני שולחני הוא החידוש, דעל השלחן של שולחני אע"ג שהוא בין הבאים לבין השולחני. ובהכי יש צריכות לתרי בבי מתני'. אך להרמב"ם יש פירוש אחר. ועיין בסמ"ע סימן ר"ס ס"ק ט"ז:

הרע"ב ד"ה מצא וכו' - סימן וכו'. וסיפא דקא מפליג בין צרורים למפוזרים אכולה מתניתין קאי, נמו"י (במתני'):

ד"ה לפני וכו'. שולחני, מחליף מעות ונותן מטבעותיו בשולחן שלפניו והבאים להחליף אף הם נותנים שם מעותיהם, רש"י (כו,ב במתני'). ובמציאות זה שפי' רש"י יש סברא למאי דמסקינן דאף על השולחן הם שלו:

תי"ט ד"ה הרי וכו' - עצמו וכו'. ולי נראה דרוצה לאשמועינן הא (דמתני') דשלח לו חבירו, דסד"א דאפילו צרורים הם שלו, ששלחם לו חבירו, ואי הוי תני תגר עצמו לא הוה מצי למתני תו ששלח לו: ומ"ש הר"ב וכו'. הקשה הבעל לחם אבירים (ד"ה אמר ליה), דאמאי לא מוקי התנא (פי' תנא דתני קמיה דר"נ. ש"ל) מתני' בלוקח מבעל הבית, וליפלוג בין דשן הוא לדשן ע"י אחרים:

תוכן העניינים

קול הרמז נזקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה