קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
בבא בתרא · פרק ו משנה א
הרע"ב ד"ה רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו'. אע"ג דבגמרא (צג,ב) לא נזכר זה החסורי מחסרא אלא בדרך ודילמא. ונראה דלא קאי,
וכן נראה מדברי הרב המגיד פט"ז מהל' מכירה, דהרמב"ם פסק ברישא (ה"ב) כת"ק, ובסיפא (ה"א) כרשב"ג, הרב ניחא ליה לחסורי, משום דאל"כ ת"ק דאמר דזרע פשתן אינו חייב משמע דזרע גינה חייב והיינו רשב"ג. אלא דקשה אמאי איכפל רשב"ג לומר תרי מימרי דמחדא משתמעא אחרינא:
תי"ט ד"ה זרעוני וכו' - וא"ת וכו'. תוס' (צב,א ד"ה המוכר) הקשו להפך, דאמאי חייב באחריותן לימא ליה הא דלא צמחו לפי שלא זרעת
בזמן הזריעה וכו'. ותירצו שני תירוצים, לתירוץ הראשון ל"ק פשיטא כי אם לתירוץ השני, עמוד עליו: