קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
בבא בתרא · פרק ה משנה יא
לא יגדוש. ואפילו מוכר מחיל (רשב"ם פט,א ד"ה ואין גודשין): לא ימחוק. ואפילו קונה מחיל, הרשב"ם (שם ד"ה מנין). ומסיים, דבדלא מחיל לא נפקא מפסוק (דברים כה,טו), איפה שלמה, כדתניא בברייתא, אלא (ויקרא יט,לה) מלא תעשו עול נפקא, שגוזל את שלו בידים, ע"כ. ולפי זה מתניתין אשמועינן רבותא, דלא מהניא מחילה:
תי"ט ד"ה אמר וכו' - דלא אתא וכו'. קשה לי דהא כתב התי"ט דרשב"ג מודה בקינוח המדות כולן, ואם איתא דת"ק מודה ליה
(בחילו')[בקינוח] הלח והיבש למה נזכר דרשב"ג בזה, ה"ל לתנא למתני סתם בד"א, דהא כו"ע מודו ביה. ותו מ"ש ומדתנן וכו' לאו כללא הם, דפ"ה מ"ה דמעשרות תנן נמי, ארשב"ג בד"א ופליג את"ק, וכן בפ"ק דמגילה מ"ח ובפ"ב דכתובות מ"ח:
ד"ה בדקה וכו' - ואפילו וכו'. ז"ל נמו"י (ד"ה במתני'), אפילו לא ימכור במשקל אלא במדה מ"מ אכתי מפסידו שאי אפשר למחוק כל המדות
כל כך בצמצום כמו שיעשה באחד לבד:
ד"ה לא ימוד וכו'. ובדקה מודד יותר, כצ"ל: