קול הרמז מועד· רבי משה זכות
שקלים · פרק ד משנה ט
ואם החמיץ. איצטריך למתני משום דסתם נסכים היו באים מיהודה שלא היה יינם מחמיץ, וכדכתב הר"ב פ"ק דדמאי מ"א, והא קמ"ל דאף על גב דלא היה מחמיץ אלא באקראי, כגון דנתנו בהם שעורים כדכתב התי"ט שם, או שלמעט היו באין משאר ארצות, ואם כן הוה אמינא דלא סבר וקבל האי הפסדא עליה, קמ"ל דהחמיץ לו:
תי"ט ד"ה סלתות וכו' - כל סעודה וכו'. הדרשה תדרש אבל לא ישב מ"ש לקמן בריש פ"ה ובמשנה ד', קרי ליה נסכים והוא שמו העיקרי הכולל יין שמן וסולת כדמייתי מלשון הרמב"ם. ונראה לי חדא דמשום סיפא דהתליע סלת תנייה משום דעבידא להתליע יותר מן היין להחמיץ ע"כ ל"ג בירושלמי בבא דאם החמיץ יין. ועוד דאין ספק דלא היה מקבל סיפוק הכל בזמן אחד הסלת קודמת ליין והיין לשמן. והתוס' הכריחו בפרק הזהב (נז,ב ד"ה לספק), דבהכרח איירי שכבר יצא השער של לקוטות ועיי"ש, ואם כן היו התנאים בשלשה זמנים ותנא נקט דקדים והוא הדין לאחריני: