אור ברסלב
קול הרמז מועד שבת › פרק כד משנה ד

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

שבת · פרק כד משנה ד

פרק כד משנה ג

תי"ט ד"ה לכלבים וכו' - לאכילת אדם וכו'. הכי כתבו תוס' בפרק קמא דחולין דף י"ד (ע"א ד"ה אם), וחזרו והקשו על זה עיין שם, והעלו בפי' (הר"י פורת)[ה"ר יוסף] דממשנה יתירה דייק דמוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים, דמאי צריך למיתני לפי שאינו מן המוכן, אלא משמע דאפילו ליכא טעמא דמוקצה מחמת איסור וכגון בדבר שראוי להאכיל אותו חי, מכל מקום אסור לפי שאינו מוכן ועומד למה שהיה עומד בתחילה. ע"כ. וכן כתב גם במכילתא. ובהכי ליכא יתיר במתניתין. ולעד"נ דלפי דרכו (ע"ה) יש לפרש לפי שאינה מן המוכן לבהמה, דהכי איצטריך משום דמוכן לאדם לא הוי מוכן לבהמה, ומשום הכי בעינן דליהוי מוכן לבהמה בהדיא דהיינו נבלה, דאפילו חולה אסורה כדכתב הר"ב:

והני מילי שהיתה מסוכנת וכו'. לפי זה צ"ל דמש"כ הר"ב בכאן, ואפילו חולה מערב שבת וכו', לא מיירי בחולה דסכנה, דאם לא כן קשה

מדרבי יהודה לרבי יהודה, דהכא אסר מסוכנת והתם התיר בה, ולא אתי שפיר ואפילו דקאמר כיון דאיכא מסוכנת:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה