קול הרמז מועד· רבי משה זכות
שבת · פרק כג משנה ד
להביא לו. הא דמפרשי דעסקי המת ולא דכלה, חדא משום דזוטרי מיליה מדכלה, ותו משום דכל הני מתניתין מיירי במת ולא בכלה:
תי"ט ד"ה אלא וכו' - לא מהני וכו'. נראה דר"ל דלא מהני כל כך דתועיל גם אם הובאו דרך רשות הרבים, דאם היה כן ודאי דלא שנא מעשיית קבר. והרא"ש תירץ בפרק אין צדין (סי' ב') דהאידנא לא שכיחא רשות הרבים ולא חיישינן לזה. ואין להקשות דאמאי הוצרכו התוס' (קנא,א ד"ה אא"כ) לתירוצם זה ולא מסתיינהו במה שחילקו לעיל, כדכתב התי"ט (ד"ה לא יספוד) דחלילין מובאים לשם כמה בני אדם להקבר וארון לשם אחד, דנראה דאין לחלק כן אלא באיסורא דרבנן, כדאמרינן גבי הובא חוץ לתחום, דשאני בין הובא בשבילו לאחרים, אבל באיסורי תורה לא מסתבר לחלק בכך, ואחר כך מצאתי זה בהר"ן ושמחתי: