אור ברסלב
קול הרמז מועד שבת › פרק כג משנה ב

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

שבת · פרק כג משנה ב

פרק כג משנה א

ובלבד שלא יתכוין וכו'. נראה לי דבהכי דייקי, דלא תני ובלבד שלא יעשה (או שלא תהיה) מנה גדולה כנגד קטנה, אלא תני שלא יתכוין דלא שייך בבני ביתו, דכיון דליכא קפידא לא שייכה כוונה אלא באחר אתי שפיר. והשתא האי חסורי מחסרא לאו דווקא, שבמתניתין גופה יש גילוי לדבר, כמש"כ התוס' סוף פרק הזורק והזכירו התי"ט שם (ד"ה פטור) ע"ע:

תי"ט ד"ה אבל וכו' - מן האורחים וכו'. ולענין הפרפראות צ"ל להפך, שמא הכין הרבה ומתחרט ליתן להם כל כך ויבוא למחוק. אבל קשה לי על הר"ב שהזכיר טעם זה דשמא ימחוק דלית הלכתא כוותיה, כדכתב הב"י סימן ש"ז (ד"ה זימן אורחים), ונפקא מינה טובא לענין דינא בגמרא (קמט,א):

ד"ה ומפיס וכו' - פייסך וכו'. דברי הערוך הם בערך פס:

תי"ט ד"ה על הקדשים וכו' - בסיפא סמוכים וכו'. סמיכה זו אין לה משענת, כי אדרבה לאפוקי סברא זו הפך הרמב"ם (בהל' יו"ט פ"ד ה"כ) מסדר המשנה, וכתב ז"ל, ואין מטילין חלשים על המנות אבל מטילין חלשים על בשר הקדשים ביום טוב ע"כ. ומש"כ התי"ט לקמן דלרש"י ודעמיה לא מטינן ברישא משום חבובי מצוה, ולי נראה דבסיפא לא שייך חיבוב דאם היו מחבבים המצוות היה להם להפיס מאתמול, וכמש"כ איהו גופיה בסוף דבריו. ובהכי ניחא דתנא קרי לאלו קדשים ולאלו מנות, כלומר שלגבי דדידהו לא אחשבינהו כקדשים אלא כסתם מנות בשר. ולהרמב"ם ניחא טפי שנויי השמות. ועוד דאמרינן בגמרא (קמט,ב) מנות של חול ולא אמר של אתמול. ותו דאי בקדשים מיירי מאי פשיטות דפרכינן [בגמרא] אדרבה הו"ל למפרך מ"ש [מאי שנא] או מאי טעמא:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה