קול הרמז מועד· רבי משה זכות
שבת · פרק כב משנה ה
תי"ט ד"ה ונסתפג וכו' - להסתפג וכו'. קשה לי דהא תינח למשרי ליה הספוג דמסתמא דרחיצה לסיפוג עומדת, אבל אין טעם זה מספיק להתיר ההבאה בידו כמו דמסקינן בגמרא (קמז,ב) והזכירו הר"ב בסמוך. האמנם לעיקרא דמלתא תמהתי, דהא דאיצטריך הר"ן (והוא דברי הרשב"א) לשינויי, דאין הדבר עומד, הוא משום דהוקשה להם מההיא דריש פרק במה טומנין (מח,א) מההוא דפרס סודר אפומא דכובא, דנזהיה רבא משום דאתיא לידי סחיטה, וכן באלו קשרים דף קי"ג ע"ב דאמרינן, זמני דמיתווסן מאניה ואתי לסחוט. ולע"ד אין משם קושיא משום דבהנהו תרי סוגייא קפיד אשרייה וחיישינן דיסחוט, וכמה דאמרינן בהדיא ריש פרק במה טומנין (מח,א), הכא קפיד עילויה, אבל במסתפג לא קפיד אשרייה דאי אפשר לספוג בלא שרייה, כנלע"ד: