קול הרמז מועד· רבי משה זכות
שבת · פרק כב משנה ב
וכל שלא בא. כגון בשר יבש שאוכלין אותו חי על ידי הדחק:
זו היא גמר מלאכתן. תני ליה לאשמועינן דחייב עליו משום גמר מלאכה, והכי אמרינן במכילתין פרק ג' דף ט"ל ע"א, עי"ש בפי' רש"י: הרע"ב ד"ה כל שבא בחמין וכו'. והרמב"ם כתב בפרק כ"ב (ה"ח), דבר שנתבשל או נשרה בחמין. ולדידיה דייקא מתניתין דלא תני כל שנתבשל אלא שבא, דבביאה סגי דהיינו שריה. ולפי' הר"ב ודעמיה דדוקא נתבשל, י"ל שר"ל כולן שדרכן לבוא בחמין שאינו נאכל אלא על ידי חמין לאפוקי שלא בא מסיפא, דהיינו בבשר יבש על שאינו מוכרח לבשול שגם יוכל להאכיל בלתי זה: