אור ברסלב
קול הרמז מועד שבת › פרק כא משנה ב

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

שבת · פרק כא משנה ב

פרק כא משנה א

האבן. בגמרא (קמב,ב) מוקמינן לה בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור, והכי קיימא לן. ויש מקשים לפי' רש"י כיון שיש יין בחבית הרי נעשה בסיס לדבר האסור ודבר המותר ומותר לטלטלו, כדאמרינן בגמרא סוף פרק כירה (מז,א) גבי מטלטלין כנונא אגב קטמיה, שר"ל שמוכן לטלטלו אף על גב דאיכא ביה שברי עצים, וכדכתב ב"י סימן ש"י. וי"ל דשברי עצים גריעי טובא ומשום הכי בטלי אגב קיטמא, אבל אבן לא בטלה. וכן כתבו התוס' פרק הנוטל דף קמ"ב ד"ה ונשדינהו לפירי וז"ל, וא"ת אפילו אין הכלכלה מלאה פירות תיבטל האבן אגבה כי היכי דבטלי בפ"ב דביצה (כא,ב) שיורי הכוס וכו', וי"ל שאני שיורי דגריעי יותר מדאי ובטלי טפי וכו'. וכן כתב בפרק ב' דביצה דף כ"א ד"ה כנונא וז"ל, ור"ת פי' דלא מיקרי בסיס לדבר מועט שאינו נקבע כגון שברי עצים ושיורי כוסות וכו'. ומוהר"ש אבוהב נר"ו תירץ דשאני אבן על פי החבית דכיון דהניחה בדעת שם הקצה דעתו מן החבית משום דאי אפשר ליהנות מן היין כשהוא על פי חבית, אבל שברי עצים שבכנונא אינן מונעים השימוש באפר שבכנונא דיכול לכסות הרוק גם בהם. והקשיתי לו דגם הטומן בגיזי צמר דפרק ד' (מ"ב) אינו יכול ליטול הקדרה כשהם עליה ואפ"ה הותר לו לנעור הכיסוי, והכי נמי נשרי ליה להטות החבית. ומכל מקום יש ליישב תירוצו וק"ל. [הגה נ"ל דהכא הטמנה מוכיח שאינו מקצה דעתו ממנו:

תי"ט ד"ה מעות וכו' - שנראה טפי ככיסוי וכו'. הכי איתא מאן דאמר בפרק כל הכלים (קכה,ב), לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה כיסוי לחבית, ופי' רש"י ומגלה אותה כדרכה. ומינה דאפילו לדידן הוה אמינא דהא דחבית קיל טפי. ולעד"נ דצריכין להא דמעות משום דהוה אמינא דכי היכי דבחבית בין החביות מותר להגביהה ולהוציאה משם למקום אחר הכי נמי לישתרי בכר להוליכו למקום שהמעות המנוערות תהיינה שמורות קמ"ל. ודוקא נוער ולא יחוש למעות. וכעין דין זה כתב רבינו ירוחם הביאו הב"י סימן ש"ט:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה