קול הרמז מועד· רבי משה זכות
שבת · פרק יט משנה ו
תי"ט ד"ה מל וכו' - ודבריהם נ"ל שהוא וכו'. לא הועיל בדבריו כלום, כי אם היה מקום למאי דמסיק, דסד"א דכיון דאברהם אבינו ע"ה לא פרע לא ליהוי כאילו לא מל, דאם כן איך יתירו לו לחזור על ציצין המעכבים. ונ"ל דרמז לנו מה שכתב הב"י יו"ד ססי' רס"ו, דאסור למול שני מוהלין בשבת, שאחד ימול ואחד יפרע, וזה שאמר מל ולא פרע כאילו לא מל, ונפקא מינא שעושה חבורה שלא במקום מצוה. ועי"ל דנפקא מינא מה שכתב הרא"ש בסוף פרקין וז"ל, שמעתי כשאבי הבן מברך מיד אחר ברכת המוהל מקרי שפיר עובר לעשייתו וגם להבא, לפי שעדיין לא פרע ותנן מל ולא פרע כאילו לא מל עכ"ל. ואם כן איצטריך תנא למתנייה לאשמועינן דחשיב כאילו לא התחיל למול ומקרי עובר לעשייתו: