קול הרמז מועד· רבי משה זכות
שבת · פרק יט משנה ה
לא פחות. נפקא מינא שאם לא יהיה לו מוהלין כי אם קודם שמיני שרוצה ללכת לדרכו, וסד"א הואיל ויש שמילת מקנת כסף ויליד בית אפילו ליום שנולדו, דהכי נמי נתיר לו למול קודם שמיני קמ"ל. ומאי דתני ולא יותר, ר"ל עד י"ב מיקריא מילה בזמנה שהרי התורה התירתה עד י"ב, ונפקא מינא למי שנשבע שלא למול כי אם מילה בזמנה, והיינו דתני בכולהו נימול, שר"ל שזהו דרכו אבל בחולה קתני מוהלין:
קטן החולה. הדר ותני קטן, לאשמועינן דאפילו חלצתו חמה ביום השמיני, לא תימא לא אמתין לו עד שיבריא משום מילה בזמנה. אי נמי קטן האמור קטן הוא בן שמונה, ורמז לן תנא מה שכתוב בגמרא (קלז,א), יום הבראתו כיום הולדו, ומסקינן דר"ל שכשם שמיום הולדו עד יום מילתו הרי שבעה ימים, כך מיום שחלצתו חמה עד שימול שבעה ימים: ד"ה ור' יהושע פוטר וכו' שברשות ב"ד וכו' ק' דמאי רשות ב"ד איכא הכא והלא טעותו היתה מה שנתחלף לו של ע"ש בשל שבת. ה הרע"ב ד"ה שני ימים טובים וכו' - דקדושה אחת וכו'. זה לסברת הרמב"ם (הל' מילה פ"א הט"ו), אבל הרא"ש (בתשובות כלל כו) כתב דהוא הדין לשאר שני ימים טובים דגלויות דלא דחינן מילה, ותנא בארץ ישראל קאי דאין שם שני ימים טובים כי אם דראש השנה. וכן פסק השו"ע יו"ד סי' רס"ו (ס"ח):