אור ברסלב
קול הרמז מועד שבת › פרק יז משנה א

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

שבת · פרק יז משנה א

פרק טז משנה ח

עמהן. אפילו שאינן עמהן ניטלות כדמוכח בטור סימן ש"ח. אלא נראה דלרבותא נקטיה דאפילו עם כליהן ניטלות ולא גזרינן שמא יחזיר אותן, דאסור שמא יתקע ואין להקל, דכל שכן היא משברי כלים דלקמן מ"ה, דהא ראויות הן כמה מלאכות יותר משברי כלים דהכא אין דעת בעל הבית להשתמש בהם שום תשמיש אחר כי אם לחזור ולהחזירן למקומן, וסד"א דליתסרו בטלטול:

הרע"ב ד"ה כל הכלים וכו' ניטלין וכו' - אגב הכלים וכו'. פי' דאגב אביהן שהם הכלים ומותרים ליטול אבל לא שיצטרך להטלטל דוקא עמהן:

תי"ט ד"ה כל וכו' - שיש להם וכו'. בזה תירץ קושית התוס' (קכב,ב ד"ה כל) שהקשו דאיך מתיר טלטול כל הכלים שהרי יש כמה שאוסרים בטלטול כגון מסר הגדול וכו', ולכך גורסים כל הכלים הניטלים, שר"ל מותרים להנטל. אבל רש"י והר"ב סוברים שכיון דתנן ודלתותיהם עמהם מוכח שפיר דאיירי דוקא כשיש להם דלתות, דעיקר שריותא לדלתות אתא כי אין צורך להתיר הכלים. ונראה לי שיש הכרח לגירסת רש"י, דאי כתוס' היה לו לומר דלתותיה ניטלות עמהם כמה דתנן לקמן מ"ה לפי הגרסא שלנו:

ד"ה אף על פי וכו' - דהכי קאמר וכו'. אבל מלת בשבת קמייתא יתירה לגמרי, דהוה ליה למימר כל הכלים ניטלים ודלתותיהם עמהן, ואף על פי שנתפרקו בשבת, ואז הוה קאי מלת בשבת אניטלים. אבל יתיישב במה שפי' רש"י (ד"ה הכי קאמר) והר"ן דכתבו וז"ל, ואף על פי לא ארבותא דנתפרקו בשבת קאי אלא ארבותא דנתפרקו או בחול או בשבת קאי ול"מ לא נתפרקו כשהן מחוברים. ע"כ. והשתא לא צריך להוסיף מלת ניטלים אחר שנתפרקו כמו שהוסיף התי"ט, אלא היא כפשוטו דהיינו בחול היינו בשבת. ונראה לי דמלת בשבת בתרייתא הוצרכה, דאילו לא תני כי אם שנתפרקו הוה משמע דהכי קאמר, דמותר לטלטל כל הכלים שיש להם דלתות ואף על פי שעשויים להתפרק מותרים, משום דאין בנין בכלים, לכן חזר ואמר בשבת, פי' שנתפרקו קודם לכן והוא הדין בחול:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה