אור ברסלב
קול הרמז מועד שבת › פרק טז משנה ח

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

שבת · פרק טז משנה ח

פרק טז משנה ז

אסור פי' לכל ישראל, וכן כתב בשו"ע סי' רע"ו (ס"א). והא דמותר ליהנות מכבוי העכו"ם כדלעיל, כתבו התוס' (קכב,א ד"ה ואם) דהתם אין ישראל נהנה במעשה העכו"ם כי הכא דנהנה גופו ממש מן האור. ולעד"נ דלעיל לא רצו להחמיר גבי פסידא משום חששא דאמירה לנכרי, וכל שכן לרבי שמעון דקיימא לן כוותיה, והויא מלאכה שאינה צריכה, ואם כן הויא לה אמירה שבות דשבות, אבל הכא דליכא פסידא גזרו:

בהמתו. לר"ת (ד"ה משקה) לבהמתו דוקא אסור משום דאינה יכולה לירד לבור לשתות, אבל מילא לישראל מותר לו לשתות משום

דשמטפס ועולה מטפס ויורד. ולדידיה צריך לומר דהוה מצי בגמרא למעבד האי צריכותא בבא השניה דלאשמועינן דין זה תנייא, אלא דעדיפא מינה קאמר משום דחששא דדלמא ירבה בשבילו שייכא טפי לגבי רישא דהתם נר לאחד נר למאה והכא שמא ירבה. ולר"י נראה שאסור גם כשמילא לישראל לעצמו, והא דנקט בהמתו לרבותא דלא מבעיא מילא העכו"ם לו לשתות ושותה אחריו ישראל, משום דליכא למיחש דאתי לאפושי משום דדלייה אחת סגיא לכמה אינשי, אבל בבהמה דצריכה מים רבים ליחוש דלפשיה קמ"ל, וכן כתבו רוב הפוסקים כדכתב הבית יוסף סימן שכ"ה (ד"ה ומ"ש ור"ת):

הרע"ב ד"ה כבש וכו' - דמעשה רב. ולי נראה דטובא אשמועינן, דממעשה דרבן גמליאל ילפינן דאפילו הוא בפניו ודמכירו [כמש"כ הרא"ש] שרי מטעם דנר לאחד נר למאה, דאי מרישא הוה אמינא דדוקא שלא מכירו, קמ"ל מעובדא דרבן גמליאל דהיה הוא והזקנים בספינה עמו, וכל שכן דהיה שר וראש בספינה, כדכתבו התוס' (ד"ה אמר אביי), ואפילו הכי אשמועינן דנר לאחד נר למאה:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה