קול הרמז מועד· רבי משה זכות
שבת · פרק יד משנה ד
אבל סך. היינו אפילו על גבי מכה, מדקתני בני מלכים סכין על גבי מכותיהן שמן וורד, מכלל דבשאר שמן מותר אפילו על גבי מכה,
תוס' קל"ד (ע"ב ד"ה ואין):
תי"ט ד"ה לא וכו' - אורחא דמילתא וכו'. ולעד"נ דלא צריך תנא למתני מגמע ובולע דכבר תני לא יגמע, דר"ל דדוקא גימוע לחודיה אסור אבל בבליעה מותר. ועוד י"ל דאף גומע ובולע לא פסיקא ליה דמותר, דהא אמר רבא דלאחר טיבול שכבר אכל וסעד אסור משום דמוכחא מילתא דלרפואה עביד, ואף על גב דאמר בגמרא (קיא,א) דהדר רבא מההוא תירוצא, מכל מקום הסברא מוכחתו למאן דלית ליה הואיל [אסור לאחר טיבול]. ועוד נראה לי דמטבל כדרכו איצטריך ליה, (דאין) [דאם כן] דרכו לטבול אסור לו דמוכחא מילתא: