קול הרמז מועד· רבי משה זכות
שבת · פרק יג משנה ז
הא למה וכו'. כתב המגיד משנה פרק י' דהלכות שבת (הכ"ג) וז"ל, וכתב הרמב"ן ז"ל שמדברי התוספתא נראה שפירוש המשנה כך הוא, לנועל את ביתו לשומרו ולא נודע לו שהיה שם צבי כלל, ונמצא שצבי היה שם והוא שמור בתוכו שמותר לו להעמיד הפתח נעול עד חשיכה וכן אם ישב על הפתח ונמצא שצבי היה בבית מותר לו לישב מפני שקדמה צידה למחשבה, עכ"ל:
הרע"ב ד"ה השני חייב, - שהוא צד אותו. ולא דמי ללא יכול אחד לנעול דשניהם חייבים, דהתם דשניהם עשו המלאכה בבת אחת, אבל
בכאן שקדם האחד וישב על הפתח לא עשה כלום, והוה ליה כחצי דלת ננעלה והשני נועל החצי הפתוח, ומשום הכי חייב:
ד"ה ונמצא וכו' - פטור ומותר. ומשום דתני בראשון חייב תני פטור. ומשום הכי איכפל תנא למתני למה זה דומה, לאשמועינן דכי הדדי נינהו לפטורא. גמרא (קז,א):