אור ברסלב
קול הרמז מועד שבת › פרק טז משנה ב

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

שבת · פרק טז משנה ב

פרק טז משנה א

במנחה. מכאן דייקו התוס' (קיח,א) דאותם המחלקים סעודת שחרית לשתים לא קיימי מצות שלש סעודות. ועוד אסור לעשות כך משום ברכה שאינה צריכה. ועוד נלע"ד דלא מקיימים (קיז,ב) משה"כ על זה (שמות טז,כה) שלש פעמים היום דמשמע שלשה זמנים מחולקים, דלפי הנוהגים כך הו"ל שתי סעודות בזמן אחד. ובשלטי הגבורים שסביב הגהות מרדכי כתב בשם פסקי מהר"מ (דף ק"פ) שמהר"מ היה מתפלל מנחה ביחיד [בי"ד] קודם סעודה שלישית וכו' לצאת ממה שכתב ר"ת דאסור לאכול בין מנחה למעריב, ואי הוה מחלק הסעודה לשתים כבימות החורף כמו שכתב התשב"ץ, נמצא שכל ימות החורף לא היה אוכל סעודת שחרית אלא שתי סעודות מנחה. וכל שכן דלפי הזוהר (יתרו פח,ב) אין לעשות כן, וכן כתב הרא"ש (סי' ה) דזמנה דוקא אחר תפלת המנחה:

הרע"ב ד"ה מצילין וכו' - אפילו הכי וכו'. ודוקא באותו מקום שנפלה שם הדליקה אבל בתים הקרובים ויראים שתגיע להם הדליקה יכולים להציל כל מה שירצו, כך היא הסכמת רוב הפוסקים ופסקו שו"ע ריש סי' של"ד. וטעמא כתב ר"ת ריש פרקין (ד"ה כל) דכיון דלא בהילי כולי האי לא גזרינן דלכבו. והשתא מה שכתב הר"ב ריש פרקין, מחצר שנפלה בו, היינו באתרא דבהילי כולי האי דאיכא למגזר:

שאדם בהול וכו'. ואם תאמר אדרבא כיון דבהיל אי לא שרית ליה אתי לכבויי, כבר תירצו התוס' במכילתין דמ"ד (ע"א ד"ה מתוך) כמ"ש לקמן בעז"ה:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה