קול הרמז מועד· רבי משה זכות
שבת · פרק ה משנה ג
הרע"ב ד"ה מטוטלת וכו' - קשורה בזנבו וכו'. כן כתב הרמב"ם, אבל רש"י במשנה ובגמרא (נד,א) והר"ן במשנה פירשו, כר מלא מוכין שנותנים תחת זנבו, ויש מפרשים מרדעת:
ד"ה אבל וכו' - והוא וכו'. דהיינו דיוקא דמכניס ודיוקא דלתוך, שר"ל שיהיו מכונסים לתוכה:
ד"ה ובלבד וכו' - לאו וכו'. ומשום הכי לא תני וכן שאר כל הבהמות בסוף הכל:
תי"ט ד"ה לא וכו' - ואי משום וכו'. והא דלא תני לא ימשוך גמלים קשורים זה בזה, משום סיפא אבל מכניס חבלים דהוה משמע
דאקשורים קאי, משום הכי הקדים לא יקשור דהשתא אבל מכניס מיירי באינן קשורים: