קול הרמז מועד· רבי משה זכות
שבת · פרק ד משנה ב
נוטל. לא תני מנער את הקדרה משום דמוקפת בדבר שאינו ניטל, והילכך נוטל את הכיסוי, ואיירי דקצתו מגולה בכדי אחיזה, דאי לאו אסור לאחוז בו, כדתניא בסוף פרקין (נא,א) והביאו השו"ע סימן רנ"ט (ס"א): ונתגלה. לפי התוס' (נא,א ד"ה כסהו) והרא"ש (סי' י') מיירי דנתגלה מעצמו מבעוד יום ולפיכך מותר לכסותו, לאפוקי אם גילהו בידים מבעוד יום אסור לכסות משתחשך דהוי כתחלת הטמנה. אבל מהרמב"ם בפרק ד' (ה"ד) נראה דנתגלה היינו משתחשך ואז מותר לכסותו אבל נתגלה מבעוד יום אפילו ממילא אסור לכסותו וכן כתבו סמ"ג וסמ"ק והתרומה, והכי איתא בירושלמי כמש"כ ב"י סי' רנ"ז (ד"ה ומ"ש וכן יכול):
הרע"ב ד"ה ומטלטלין וכו' - בין שטמן וכו'. בין דאומן בין דבעל הבית, כ"כ התוס' (מט,ב ד"ה אבא) והרא"ש (ס"ו) וגם הרמב"ם (פ"ד ה"א) כתב שלחין סתם. ונ"ל דמשום הכי לא כיילינהו עם כסות ופירות וכו', דהוה אמינא דדוקא בדבעל הבית כעין הנהו:
ד"ה ונותן וכו' - שאין דרך הטמנה וכו'. לא ידעתי זו מנין לו דאי מתני' קשיתיה דסתם כר מלא מוכין, דלמא בסתם מוכין איירי דאינם
יבשים, דודאי המוכים לחים אין עושים מהם כר דמאיסי. ועוד דאי יש חילוק בדרך הטמנה ליפלוג בדידה במתני', דחילוק דלחים ויבשים תלוי במציאות, ובעין נראה דלחים מוסיפים הבל יותר מהיבשים:
תי"ט ד"ה טומנין וכו' - כמ"ש במשנה וכו'. וכן כתב שם הרמב"ם בהדיא. ועוד יש ראיה מפרק ט' דבכורות משנה ד', אפילו נשחטה אמו והשלח קיים אין זה יתום, והתם מיירי ודאי בצמרו דמלבישין בעור הולד כדי שיתחמם:
ד"ה ומטלטלין וכו' - דהכא ביבשים וכו'. דחזו למזגא עלייהו והתם בלחים כ"כ התוס' (מט,א ד"ה טומנין). וקשיא לי אליבא דתרווייהו דבהדיא אמרינן בביצה דף י' ע"א דטעמא דבית הלל מתירין עור לפני הדורסן משום דחזו למזגא עליה, והכי נמי אמרינן התם דף י"א תרי זמני. ונראה לי דאפילו הכי דלחין מגסה ויבשים מדקה עבידי טפי למזגא מדדקה ודלחין, והכי דייקי התוס' שכתבו דלא חזו למזגא עלייהו כולי האי (עיי"ש דף מ"ט):
ד"ה נוטל וכו' - אם יקח התבשיל וכו'. אבל הרמב"ם לא כתב שיטול את התבשיל ולא את הקופה עצמה, שכתב וז"ל, וראב"ע אומר כי הוא חייב להשמר וליזהר בשעת נטילת הקדרה מן הקופה שטמן בה, כדי שלא יפסיד מקום הקדרה ויחזיר אותה וכו' עד אמרו ואז יגלה אותה ויוציא אותה:
אלא נוטל וכו'. אין זה כלום דגם שמא יטול דר' אלעזר בן עזריה גופיה לא הוי דומיא דנוטל דקאמר מעיקרא: