קול הרמז מועד· רבי משה זכות
שבת · פרק ג משנה א
נותנין עליה. דוקא עליה שתהא הקדרה תלויה ולא בתוכה, והכי אמרינן בגמרא (לז,א):
תי"ט ד"ה לא יתן וכו' - כדי להשהותו וכו'. ונותנים מלשון (בראשית לא,ז) ולא נתנו אלקים דמתרגמינן ולא שבקיה:
ד"ה ובית הלל אומרים וכו' - אגב ריהטא מסריך וכו'. לאו סירכא היא, אלא צריך לומר דר"ל דהוי ליה כעבירה חמורה שבדינים אלו דהיינו כמטמין במוסיף הבל, ולא הבנתי איך היה יכול לומר דהוי כמשהה לכתחילה, דלא שייך לומר משהה אלא בנותנו מבעוד יום ומניחו שם, אבל מחזיר איך הוה דומיא דמשהה ואיך הוה ליה למימר כנותן לכתחילה: