אור ברסלב
קול הרמז מועד שבת › פרק א משנה ב

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

שבת · פרק א משנה ב

פרק א משנה א

הספר. דוק ותשכח דיותר קרובה חששא דחדא מדבתריה, דעילוף [מרחץ] שכיח טפי מהפסד העורות וזה יותר מהמשכת סעודה קטנה וזו יותר מסתירת הדין:

למרחץ. לא ערביה עם שארא, משום דתגלחת סתמיה ערב שבת ודמיא טפי ללא יצא החייט, ולא צריכי למימר ביה דנקטיה אגב דמשנה

ג', ולמרחץ היינו להזיע ולרפואה דאינו טבילה לכבוד שבת:

ולא לדין. נ"ל דהתחלת עסק בהלכה בכלל, וכדאמרינן גבי בדיקת חמץ לא ליפתח בשמעתא באורתא דתליסר:

מפסיקין לקרות קריאת שמע. לא קתני ומפסיקים או אבל מפסיקים, משום דהא מלתא באפי נפשה ולא איירי בהתחילו דלעיל לחוד,

אלא אפילו התחילו ללמוד ואפילו (יא,א) רבי שמעון וחביריו, והכי קאמר לעולם מפסיקין והכל מפסיקין לקריאת שמע:

הרע"ב ד"ה לא וכו' - שמא ישכח ולא יתפלל וכו'. פי' שיהיה טרוד באיזה מקרה כגון שנשברה זוג ויחזור אחר אחרת וכן כיוצא בשאר:

תי"ט ד"ה מפסיקין לקרות קריאת שמע וכו' - דלעיל דמפסיקים וכו' לקריאת שמע, וכן פסק השו"ע או"ח סימן רל"ה ומחלוקת הרמב"ם

והראב"ד שכתב סימן ע' (ס' ד') איירי בהתחיל בהיתר:

ד"ה ואין וכו' - דאפילו בהתחילו וכו'. והכי משמע לישנא דמתניתין, ואם התחילו, פי' בזמן הנזכר שהוא אסור להתחיל, והתוס' הכריחוהו מכמה טעמי בד"ט ע"ב (ד"ה ואם התחילו):

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה