אור ברסלב
קול הרמז מועד ראש השנה › פרק ד משנה ה

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

ראש השנה · פרק ד משנה ה

פרק ד משנה ד

אבות. הזכיר שלש ראשונות ושלש אחרונות, להורות שלא נתקן בהם שום תוספת, הר"ן:

תי"ט ד"ה וכולל וכו' - אף על גב דבקרא וכו'. גם הרמב"ם כתב כן, אבל תמהתי שהרי בגמרא (לב,א), מייתי תחילה לזכרונות ושופרות

מברייתא דבין רבי אליעזר ובין רבי עקיבא ילפי להו מפסוק, שבתון זכרון תרועה, דפרשת אמור, והדר בעי מנין שאומרים מלכויות ומייתי ברייתא אחרינא, רבי אומר אני ה' אלקיכם, דהוא הוא פסוק הנ"ל דרבי אליעזר ורבי עקיבא, ואחר כך בא רבי יוסי בר יהודה ויליף לה מקרא דוהיו לכם לזכרון לפני אלקיכם, אני ה' אלקיכם מה תלמוד לומר אני ה' אלקיכם, זה בנה אב לכל מקום שנאמר בו זכרונות יהיו מלכיות עמהם, ע"כ. והשתא קשה לי אמאי שבקו ילפותא דרבי דבעלמא הלכתא כוותיה. ועוד דמפיק לה מפסוק דרבי עקיבא הנ"ל. ולפי זה אתי שפיר מאי דמקדימין מלכיות. ותו דבהא נמי אתי שפיר מתניתין דפ"ב דתענית מ"ג, דתנן ואלו הן זכרונות ושופרות, ולא תני מלכיות, והתי"ט הקשה שם דהא הר"ב כתב כרבי יוסי בר יהודה דכללא כייל, והוצרך לכללא דאין למדין מן הכללות. ואילו לדידי אתי שפיר דלא נאמרו מלכיות אלא לשל החדש הנזכר ראש השנה ויום הכיפורים, אבל בפסוק דעל הצר הצורר אתכם, דמיניה ילפינן לתעניות כדלעיל פ"ג מ"ד, לא כתיב אלא והרעותם ונזכרתם דהיינו זכרונות ושופרות. ועוד אי כרבי יוסי בר יהודה קרא אקדים שופרות לזכרונות ומלכיות, ואף על גב דבמלכיות נימא טעמא דכתב התי"ט, מכל מקום שופרות הו"ל לאקדומיה לזכרונות דקדמי בקרא:

ד"ה למה וכו' - למה הוא מזכיר וכו'. ואף על גב דרבי יוחנן בן נורי סבירא ליה אם אמר שלשה שלשה מכולן יצא, מכל מקום לכתחילה

מודה דיאמרו עשרה, וכל שכן דתני בברייתא (לב,א), ושמא בפוחת לא יפחות משבעה, והיינו לכל ברכה, ואם כן על זה קאי רבי עקיבא, והגמרא דקאמר למה מזכיר עשרה, לאו דוקא אלא משום דהכי תנן במתניתין:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה