קול הרמז מועד· רבי משה זכות
ראש השנה · פרק ד משנה ב
אלא בבית דין. מדלא תני אלא בה בלבד, הכא רמיז המעלה האחרת דלא תנייה תנא, דביבנה דוקא בית דין דהיינו בפניהם מכלל דבירושלים אפילו שלא בפניהם. וגם דמשום הכי היו תוקעין סביבות ירושלים דהיינו שלא בפני בית דין שלהם, דאם לא כן מאי רבותייהו מכל שאר המקומות כיבנה וחברותיה:
תי"ט ד"ה ועוד וכו' - פירש במשנה וכו'. באמת קושיא זו גדולה הוא על התוס' (כט,א ד"ה אבל), שרצו לישב את רש"י דאיך לא ראו שהוא כתב בבניינה. ודוחק לומר דלא היה זה לפניהם. ונראה דמ"ש רש"י בעודה בבניינה, היינו אחר גלות סנהדרין, כמ"ש בפרקין (לא,א), שגלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים ומירושלים ליבנה וכו', ויתרון ירושלים היה קודם גלותם ליבנה שעדיין היתה בבניינה, והתוס' שכתבו, והא דקתני כל עיר שהיא רואה וכו' והיינו לאחר החורבן, קאי אסיפא דמתניתין וביבנה לא היו תוקעין וכו', שאז תיקן רבן יוחנן בן זכאי לגרוע כח יבנה משל ירושלים. ובמאי דכתיבנא יש טעם לחלוק בין ירושלים ליבנה, מפני שעדיין היה בית המקדש קיים והיו תוקעין בו. וסברא זו יותר מרווחת משל הראב"ד שכתב (הל' שופר פ"ב ה"ח), שאפילו אחר חורבן היתה ירושלים יתירה על יבנה. ולדידיה י"ל שכל זמן שהיה בית המקדש בנוי ראוי ליתן לו כבוד זה שיתקעו דוקא בו, קל וחומר מלולב שהיה ניטל בגבולין בזמן בית המקדש, כדתנן בפ"ג דסוכה מי"ג, ואפילו הכי בירושלים היו מוליכים כל העם לולביהן מערב שבת (כדתנן להר הבית), וכל שכן שופר שהיה אסור במדינה, ואחר החורבן ראו ליתן כבוד לירושלים שבהיות בה בית דין יתקעו בכל תחומה. ועל כרחך לומר דמשום כבוד נגעו בה, דאי דוקא משום דבית דין מזהירין כנראה מדברי הרמב"ם (פ"ב ה"ט), אם כן לדידיה למה הותרו את ירושלים אפילו בבניינה על יבנה אחר החורבן, אלא ודאי דהתקינו בכך משום כבודה של ירושלים. ומה שכתב התי"ט משום ידיעת קביעות החודש, לא נראה חדא דאם כן למה אסרו (ל,א) היושבת בנחל ובראש ההר אף על פי שהם קרובים ויכולין לבא. ועוד דמסתמא היתה מתפשטת ידיעת הקביעות למקומות הרבה על ידי עירובי תחומין. ועוד שנדחק הרבה בפי' רש"י לומר דמ"ש אבל לא במדינה לאו כללא הוא. ועוד דיגיד עליו ריעו משנה ג', דהתם מקדש דוקא אבל בירושלים הוא כמדינה יום אחד. ועוד שיסודו על דאין איסור שבות במקדש ורש"י לא הזכיר זה אלא הר"ב. גם קשה לי על פי' הרמב"ם שפירש במקדש היינו כל ירושלים, אם כן אמאי מחסרינן מתניתין דועוד זאת דקאמר בגמרא (ל,א), מאי ועוד זאת אלימא כדקתני זאת מיבעי ליה, ומשום הכי מחסרינן מתניתין וכדכתב הר"ב. והניחא לרש"י דמקדש דוקא אבל להרמב"ם ועוד א"ש על דהיתה ירושלים יתירה גם בזאת. וי"ל ודוחק דבבא דר"פ לא הזכירה ירושלים. ועוד דלא היתה יתרונה על יבנה כי אם על כל המדינה: