קול הרמז מועד· רבי משה זכות
פסחים · פרק י משנה ט
בירך ברכת הפסח. אף על גב דאכילת הזבח קודם, וכדכתיב' לעיל סוף פ"ו, מכל מקום הקדים פסח לזבח, משום דפסח הוא בכל שנה מה
שאין כן בחגיגה, כדתנן לעיל פ"ו מ"ג. אי נמי משום דחגיגה דבזריקה הוא בכלל הפסח שבשפיכה וכמ"ש התי"ט לקמן:
תי"ט ד"ה הפגול וכו' - שלא יפגלוהו וכו'. בפ"ז דפ"ה ע"א, כתב רש"י (ד"ה חד אמר), שיפגלוהו, משום איבה גזרו עליו טומאה כדי שיהיה זה צריך להטביל הידים קודם שיגע בקדש ויטריחוהו, ע"כ. ועוד י"ל שיהיה לו לחרפה כשיראוהו מטביל ידיו שיחשדוהו לנוטר ונוקם, וכתבו שם תוס' (ד"ה משום) וז"ל, וא"ת כמו כן לא יחושו לעשות בטומאה וי"ל דאף לרשעים חמירא להם טומאה וכו'. וקושיתם צריכה ביאור, דאי כוונתם להפסיד הבעלים אם כן ודאי יודיעום שנתפגל קרבנם להצריכם קרבן אחר דהיינו הפסדם, ואם כן לא יעשו קרבן אחר בטומאה:
ד"ה וברך וכו' - דודאי דברחוק וכו'. סברא זו דידיה הוא ולא מטעם התוס' (קכא,א ד"ה כשתמצא), שהרי תוס' כתבו מה לי זריקה [מרחוק] מה לי שפיכה [בקרוב], אלא דלא כתבו כך אלא למ"ש דנזרקים שנתנם בשפיכה יצא, אבל הפסח שיהיה דווקא בשפיכה נפקא מפסוק, (דברים יב,כז) ודם זבחך ישפך. עמוד על דברים היטב. ובריש פרק בית שמאי דזבחים (לז,א) כתבו, דפסח בשפיכה נפקא ליה מאיזה פסוק אחר, וסוף סוף סברא זו דהתי"ט משלו היא:
מסכת שקלים:
פתיחה:
כתב הרמב"ם דשקלים סידר רבינו הקדוש וכו'. מזל"ן טעם אחר, והוא מפני שפסח דורות הראשון שעשו ישראל שהיה בשנה השניה ליציאת מצרים נצטוו עליו בראש חודש ניסן, והוא הוא היום הראשון שתורמין הלשכה לקרבנות שנה החדשה, ולפי שהתרומה הראשונה של שקלי ישראל הראשונים היתה באחד באייר, כך נאמרה מסכת שקלים אחר פסחים. ומה שפירש התי"ט על דברי הרמב"ם לא נראה לי, אלא שזו בפרשת בא וזו בכי תשא, והן הם דברי רבי שרירא גאון שבסמוך, שכתב שהוא מלפניו, פי' פסח לפני שקלים: