אור ברסלב
קול הרמז מועד פסחים › פרק י משנה ד

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

פסחים · פרק י משנה ד

פרק י משנה ג

הבן שואל. יש ליתן טעם לסדר השאלות, שבמקדש היו מביאים לפניו מצה וחזרת או ירקות וגופו של פסח, ולכן נסדר זה אחר זה והוא סדר סתם אכילתם, תחילה הלחם ואחריו הירקות ואחריהם הבשר, והם דברים מצוים וגם מן התורה, ואחר כך שואל על הטיבולים שהם מדרבנן: אביו מלמדו. וכאמור בהגדה, את פתח לו:

תי"ט ד"ה וכאן וכו'. כתב הר"ן (במתני') וז"ל, שעכשיו באים לעקור השולחן נותן לב הבן לשאול מה נשתנה, ע"כ. וקשה לי דמה ענין כל אלו השאלות לראיית עקירת השלחן שמתוך כך נותן לב לשאול. ונראה לי שחז"ל תיקנו השינויים ההם להעיר דעת הקטנים שישאלו מה זאת, וכאביי (ורבא) (קטו,ב), דהוי קיימי קמי רבה וכשראו עקירת השלחן אמרו אכתי לא אכלינן דקא מגבהיתו פתורא, ואמר רבה פטרתן מלומר מה נשתנה. ולכך כיון שבשעת עקירת השלחן שואלים הקטנים, התקינו רז"ל שגם הגדולים ששואלין מה נשתנה וכו' ישאלו באותה שעה. וזה שפי' רש"י (במתני'), יהיה הבן שואל, פי' אז הוא חייב לשאול. וזהו גם כן מ"ש הר"ב, ודין הוא, ולא שיהיה נמשך מה נשתנה מעקירת השלחן, ולשון הר"ב באומרו ודין הוא, ירצה מכוון הדבר לתקן בכאן מה נשתנה, שעכשיו מתחילין סדר ההגדה בכוס שני:

ד"ה שבכל וכו' - אין אנו וכו'. אין אנו מטבילים בכל הלילות תמיד אלא כשנרצה לעשותו. והא דלא פריך ברישא דשאר ירקות, יש לומר

משום דמסתמא אוכלין כמה מיני ירקות מבושלות בין בשמן או עם הבשר:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה