קול הרמז מועד· רבי משה זכות
פסחים · פרק ט משנה ב
מאיסקופת וכו'. בגמרא (צד,ב), תניא אליביה דרבי אליעזר מגזרה שוה דריחוק מקום מריחוק מקום דמעשר שני, מה להלן חוץ למקום הכשרו שהוא לפנים מן החומה אף כאן חוץ למקום הכשרו שהוא העזרה. ולפי זה יש לומר דרבי עקיבא לא יליף אותה גזרה שוה:
נקוד וכו'. פי' רש"י (במתני') וז"ל, וכל ניקוד למעט הדבר בא דמשמע סמיוה להאי תיבה מהכא, ע"כ. וכדידיה מסתברא כדמוכח בסברא דמייתי טובא, דפירושייהו כעין שפי' רש"י. ועוד ראיה לרש"י שהרי בברייתא (צד,ב) תניא, דרך רחוקה שומע אני מהלך שנים או שלשה ימים כשהוא אומר ובדרך לא היה מגיד שמאסקופת העזרה ולחוץ קרוי דרך, ע"כ. וכלומר דמיניה תידוק דהאי רחוקה לאו דוקא. ולרבי אליעזר יש לומר דכיון דכתיב רחוקה וכתיב דרך סתם, משמע דאינה רחוקה הרבה, ודו"ק. הקשה הרב בעל עץ חיים, לרש"י ולהרמב"ם דלכל המפרשים שפירשו דריחוק מן המודיעין הוא חמשה עשר מילין מהלך אדם בינוני וכו' וכדכתב הר"ב, והיינו דעולא כדאמר בגמרא (צג,ב), והקשה הוא ז"ל, דעולא אתותב מברייתא (צד,א), דרבי יהודה אומר שמהנץ החמה עד שקיעתה הוא מהלך שלשים ושתיים מילין, ואם כן עד חצות הם שש עשרה מילין. ויש לומר דמאי דאיתותב היינו טעמא דעולא, דסבר דבחצי יום מהלך אדם חמשה עשר מילין. אבל מאי דקאמר ממודיעין ועד ירושלים חמשה עשר מיל, האי קאי דקושטא הכי הוא. ועוד יש לומר דהרמב"ם וכל שאר רבוותא לא חשו להאי תיובתא דרבי יהודה, משום דסברתו הוא דדעת חכמים ז"ל דסברי דחמה מהלכת ביום למטה מהרקיע ובלילה מהלכת למעלה ממנו, ולפי זה סבר רבי יהודה דעביו של רקיע ארבעה מילין, אבל לקמן (צד,ב), מייתי ברייתא דהילוך החמה דאמרן, ותני דחכמי אומות אומרים דחמה מהלכת בלילה למטה מן הקרקע ושנראה דבריהם מדברינו, והיא סברא קבועה עכשיו בעולם, ולכן לא חיישינן לההיא תיובתא, ועיין בברכת הזבח דקנ"א ע"ב:
הרע"ב ד"ה חוץ וכו' - וחלה ונתעכב וכו'. ודאי לא מיירי מחולי גדול, דבגמרא (צד,ב) אמרינן, דאף על גב דמצי עייל לא אמרינן ליה קום עול:
אלא דין נאנס וכו'. קשה מאי בין זה לזה והלא שניהם שוים כדתנן במתניתין דלעיל. דיש לומר דנפקא מינה לעשות על ידי שלוחו,
דלמאן דאמר דהוי דרך רחוקה לא מצי למעבד על ידי שליח, דקיימא לן כדרב ששת וכנ"ל, ולרבי עקיבא יכול לעשותו על ידי שליח:
תי"ט ד"ה לפיכך וכו' - ובירושלמי וכו'. מזל"ן דאף על גב דיש דרך בלשון זכר, מכל מקום הו"ל לכתוב רחוק בהדיא ואז הוי קאי אדרך, ומדשני והאריך בה' ונקוד על ה' שמע מינה כדירושלמי: