קול הרמז מועד· רבי משה זכות
פסחים · פרק ט משנה א
מי שהיה טמא. נראה דאיצטריך למיתנייה לאשמועינן, דלא טמא מת בלבד כדכתיב בקרא, (במדבר ט,י) טמא לנפש, דההוא אתא לדיוקא (סז,א), איש טמא לנפש נדחה ולא צבור טמאים לנפש, וקמ"ל קרא דדוקא טומאת מת דחויה בצבור, אבל ליחיד כל טומאת גופו דוחה פסח ראשון: או נאנס. לא ערבינהו משום דשאני באונס. זה אני אומר לפי' הר"ב, אבל קושטא דמילתא דחייבין הם אונס ומזיד, כמ"ש בסמוך, תני תרי בבי לאתויי מזיד ואונן:
ולא עשה את הראשון. כל זה יתור במתניתין, דסגי ליה למתני מי שהיה טמא או בדרך רחוקה יעשה את השני. אבל בגמרא (צב,ב) מפרש לה אליבא דרב ששת, דסבר דאי שחטו וזרקו על שהיה בדרך רחוקה דלא הורצה. והכי הלכתא כדכתב הרמב"ם בפ"ה ה"ג מהלכות קרבן פסח. ומפרשינן בגמרא (שם) אליביה דלא עשה דרישא מייתי מזיד בהדייהו ובסיפא מייתי אונן, וקמ"ל דתרווייהו ליעבדו פסח שני. ולפי' ו' של ולא עשה פירושו או לא עשה, כלומר או אחר דלא עשה ומאי ניהו מזיד ואונן. והכי מסיק רב אשי לסיועי לרב ששת, וקאמר מתניתין נמי דיקא דקתני, אלו פטורין מהכרת ואלו חייבין בהכרת, אהייא אילימא אשוגג ונאנס, שוגג ונאנס בני כרת נינהו (פי' בתמיה), אלא לאו אמזיד ואונן, ע"כ. ופירשו התוס' (ד"ה הכא), תרי גווני מזיד נינהו חד שהניח בחנם ואונן שנתעצל אגב מריריה, ע"כ. ולפי האי מסקנא חייבים בהכרת הם מזיד ואונן. ותמיהני טובא על הסברות החדשות שכתב הר"ב, דלדידיה חייבין קאי אשוגג ונאנס, ואינו כן כדקא מתמה רב אשי, והכי מסתברא, חד דכיון (ירושלמי ה"א, בתי"ט), דאתרבו שוגג ונאנס מאיש איש לרבי עקיבא ובמה הצד לרבי ישמעאל, אמאי לחייבו בהכרת טפי מטמא ודרך רחוקה. ועוד דקיימא לן אנוס רחמנא פטריה, ורש"י ז"ל אפילו במשנה לבדה קודם שנדע פירוש הגמרא עליה כתב שם וז"ל, שאלו פטורים, טמא ודרך רחוקה ושגג ונאנס ואלו חייבין מפרש בגמרא, ע"כ. הרי שלא רצה שיעלה על דעתנו אפילו בדרך סלקא דעתך פירוש הר"ב. אחר שכתבתי זה ראיתי שהרב בעל ברכת הזבח דף קנ"א מצדד ליישב פירוש הר"ב, עיי"ש פי' דזה אינו ראוי מחמת איסור וזה אינו יכול, ואי כתב טמא לא נילף מיניה דרך רחוקה, ולכן לא הוו שני כתובים הבאים כאחד דאין מלמדין. אי נמי דגלי רחמנא דבכל מיני דאי אפשר לעשות הראשון יעשה השני, דהיינו אינו ראוי ואינו יכול: תי"ט ד"ה אם כן וכו' - פריך וכו'. איברא דהכי קאמר הגמרא (צב,ב), אבל קמ"ל דהיינו אליבא דרב נחמן, דסבר דאם שחטו וזרקו על שהיה בדרך רחוקה הורצה, ולית הלכתא כוותיה. ונראה דרב ששת מפרש אם כן למה נאמר וכו', כלומר אם כן שגם שוגג ואנוס עבדי פסח שני למה נאמרו אלו השנים בפרטות, לכתוב רחמנא בדרך כלל, איש אשר לא יוכל לעשות פסחו בראשון יעשהו בשני וכו', וע"כ לפרש כך אליבא דרבי ישמעאל דמייתי התי"ט לעיל (מהירושלמי) דאמר לא הרי טמא כהרי דרך רחוקה וכו', ומייתי לשוגג ואנוס מבינייהו, ואי לא הוי כתב לתרווייהו לא מצי להרבות שוגג ואונס. וזה אני אומר לפירוש הר"ב שסובר בשוגג ונאנס חייבים, אבל לקושטא דמילתא דכתיבנא לעיל דחייבים קאי אתרי גווני מזיד, הכי קאמר אם כן שהכל עושין פסח שני אפילו מזידין, למה נאמר טמא ודרך רחוקה ושארא דאתרבו מאיש איש או מצד השוה, אלא לומר שהם המזידין חייבים אם לא יעשו השני, והכי קאמר מתניתין, אם כן למה נאמרה פרשת טמא וכו', ליכתוב רחמנא כל איש אשר לא יעשה הוא פסח בראשון יעשה בשני, ומיהו אכתי יש לבעל דין לחלוק. וע"כ נראה לי ליישב הכל בהקשות עוד, שאותה פירכא שכתב התי"ט דפריך בש"ס הא איצטריך וכו', לא פרכינן לה אמתניתין אלא אברייתא (צג,א), דתניא אלו עושין את השני הזבין והזבות וכו' עד וטמא ושהיה בדרך רחוקה, אם כן למה נאמר טמא, ואהא פרכינן דהא איצטריך וכו', ומשני אלא אם כן למה נאמר בדרך רחוקה לפוטרו מן הכרת, ע"כ. וקשה לי אמאי לא פרכינן הכי אמתניתין. ותו רב נחמן למה לא מסתייע מכח זה ממתניתין. ויש לומר כמו שכתב התוס' (צג,א ד"ה דאי בעי), דמדתניא לפוטרו מן הכרת משמע מכרת פטור אבל אם זרק הורצה (פי' וכרב נחמן), ובסוף כתבו ונראה לר"י דממתניתין דקתני שאלו פטורים מן הכרת ליכא למידק כרב נחמן מדקתני פטורין מכלל דאם זרק הורצה דה"ה אם זרק לא הורצה ואיידי דקתני סיפא חייבין תנא רישא פטורים ואתי שפיר דלעיל מייתי ראיה ממתניתין לרב ששת, ע"כ. ופירוש דבריהם דברייתא ע"כ כרב נחמן דתניא לפוטרו מהכרת, ולרב ששת הי"ל לומר לאם זרק לא הורצה, ומדקתני הכי לפוטרו דאתי כרב נחמן דייקינן הא איצטריך וכו', דודאי תנא דברייתא אהא קאי, אבל במתניתין דליכא למימר איידי משום דתנן בה חייבין, ודמשום הכי תני פטורין דלא מצי למתני ואלו אם זרקו לא הורצו, משום דאיכא טמא בהדי לשון הרבים וביה לא שייך לא הורצו דפשיט, ודו"ק. אבל בודאי דרש"י לא נחית להאי ומשום הכי כתב במתניתין כל מ"ש כאן התי"ט, דמשמע דאפילו מתניתין אתיא כרב נחמן, אבל התי"ט שראה תוס' לא היה לו לומר מ"ש על מתניתין: