אור ברסלב
קול הרמז מועד פסחים › פרק ז משנה י

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

פסחים · פרק ז משנה י

פרק ז משנה ט

חל ששה עשר. לא תני הא במתניתין דלעיל שלא להפסיק בין תנא קמא לרבי יוחנן בן ברוקא:

הרע"ב ד"ה והנותר וכו' - שנתעצלו באכילתו וכו'. אף על גב דדבר פשוט הוא מהו נותר, שלכן במשנה ח' לעיל הזכירו הר"ב מסתמות, מכל מקום פירש בכאן להפריש בינו לבין הגידים שאף הם נותר. ופרטן התנא משום דאינהו נותר מתחילת האכילה שאי אפשר לאוכלה, מה שאין כן נותר סתם:

תי"ט ד"ה חל וכו' - אבל לפירושו דהכא וכו'. אדרבא הא דהכא עדיפא, דרב אשי (פד,א), דאיהו מריה דתלמודא אמרה. וגם מדקדוקא

דמתניתין נראה דהאי תנא סבירא ליה טעמא דרב אשי, דאיכפל ותני לפי שאין דוחין שבת ויום טוב, דנראה לטעמיה שוה מסברא דזה עשה וזה לא תעשה ועשה. ואתי שפיר שהקדים שבת ליום טוב, וכלומר לא מבעיא שבת דאית ביה נמי מיתה אלא אפילו יום טוב. והוא הוא לשון הרמב"ם (הל' פסולי המוקדשין פי"ט ה"ה), ואין צריך לומר את השבת. ונמצא שאין צריכות המשנה כדברי התי"ט דלא תימא דלא לידחו וכו', דאין מקום לסלקא דעתך זה דהואיל דאידחי אדחי, אלא הכוונה ללמד שעיקר הלימוד לאין שורפים קדשים ביום טוב, הוא מטעם דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה, שבו שווין שבת ויום טוב. אבל לרב אשי אין לימוד תנא דבי חזקיה מוכרח, דיש לפרשו כפשוטו שפי' רש"י בחומש (שמות יב,י) עיי"ש. ומעתה קשה לי ההיא דפ"ב דשבת מ"א, ושם כתב התי"ט (ד"ה ולא בשמן), ולא קשיא וכו', ובהיפוך הוא:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה