אור ברסלב
קול הרמז מועד פסחים › פרק ז משנה א

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

פסחים · פרק ז משנה א

פרק ו משנה ו

כיצד. משום דיש כמה וכמה מיני צליה דאסורין, וכדכתב הרמב"ם פ"ח דהלכות קרבן פסח, משום הכי בעי כיצד צולין שהוא מציאות זר: עד בית נקובתו. פי' שיצא פי השפוד דוקא עד בית נקובתו, ולא מן הסמוך לו כגון דרך ירך, דלמא ישבר איזה עצם קטן בכח התחיבה. אבל לא ר"ל שלא יצא פי השפוד מבית נקובתו לחוץ, דאדרבא אורחיה בהכי ודינא כדאמרינן בגמרא (עד,א), דמפיק לבי פסקי (פי' מקום החתך) לבר חוץ לפסח, דאי מפקי מיא לא עיילי לפסח:

ונותן את כרעיו. כדכתיב (שמות יב,ט) ראשו על כרעיו וכו' כולו כאחד משמע, רש"י (עד,א במתני'). ונראה לי דרבי עקיבא מפרשו כמו שפי' רש"י בחומש, על כמו עם, וכמו שפי' (שמות לה,כב) ויבואו האנשים על הנשים. ור"ל צלי אש כולו ראשו עם כרעיו ועם קרבו, שיהיה הכל צלי אלו כעין בישול:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה