קול הרמז מועד· רבי משה זכות
פסחים · פרק ה משנה ט
כיצד. בעיא בעי משום דלא ידעינן דהוה התם מקום לריבוי גדול, שהרי תנן בתמיד (פ"ג מ"ה) ומדות (פ"ג מ"ה), דבבית המטבחיים לא היו כי אם שמונה עמודים ננסים לתלות בהם, וכן שמונה שלחנות של שיש להפשיט עליהם, ומשום הכי בעי כיצד תולין ומפשיטין:
מקלות דקים. ואף על גב דאפשר כרבי אליעזר, והוה ליה שבות שאינה צריכה, שלא התירוהו אליבא דתנא דלעיל. י"ל דשאני הכא דאיהו לצורך הקרבן עצמו ולא רצו לאטרוחינהו בדרבי אליעזר:
תי"ט ד"ה מניח וכו'. התי"ט קרא זה מסקנא ואינו אלא דיחוי דרך דלמא (שבת קכד,א), דהוה בעי למימר דהאי מתניתין נשנית קודם התרת טלטול כלים לצורך גופן ומקומן, ודייקינן מדרבי אליעזר וכדתניא, דדלמא שאני הכא דאפשר בלא מקלות. אבל אי הכרח התי"ט דאם כן ליפלוג בכולהו, היאך סלקא דעתך בגמרא מעיקרא דרבי אליעזר סבר דיש שבות במקדש. ותו אמאי צריך רבי אליעזר בפירקין דלקמן משנה ב' להתיר שבות מקל וחומר, לימא בהדיא דאין שבות במקדש: