אור ברסלב
קול הרמז מועד עירובין › פרק י משנה ט

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

עירובין · פרק י משנה ט

פרק י משנה ח

לא יעמוד. קשה לי אמאי לא קצר התנא וליתני לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויטלטל ברשות הרבים. וי"ל דבעי לאשמועינן דאיירי אפילו בכלים שאינם צריכים ואפילו הכי גזר רבי מאיר אבל לעיל משנה ד' דתני טלטול, משום דממשנה ו' שמעינן דיש חילוק בין צריכין לשאינן צריכין: הרע"ב ד"ה לא וכו' - המפתח אצלו. ורש"י (קא,א במתני') מסיים וז"ל, וכן לא יעמוד אדם ברשות הרבים ויושיט ידו למעלה גבוה מעשרה

ורחב ארבעה כגון מפתח חנות ומונח על גגו ויטול שם המפתח ויפתח בו החנות והוא גבוה למעלה מעשרה גזירה שמא יביאנה אצלו לתוך עשרה, ע"כ:

ד"ה פטמין וכו' - ואין הלכה כרבי מאיר וכו'. נראה לי דאיצטריך לפסוק ההלכה, דאי לאו הכי ה"מ דקיימא לן הלכה כרבי מאיר בגזירותיו כדאמרן בפרק ה' דכתובות (נז,א) ובבבא מציעא:

תי"ט ד"ה שהיה וכו' - אפילו במקום וכו'. ואין להקשות אם כן הכי נמי ניחוש בכל שיור דמשיירינן, דהכא שאני דכולם צריכים לעשות

פסחיהם במקדש דחיישינן שמא אגב טרדייהו יוליכו למקום המשוייר. אבל קשה דלפי הדין אותו השיור יכולין לערב לעצמן, כי דוקא כל העיר יחד אסורה לערב שלא ישתכח תורת עירוב אבל אלו לעצמן ואלו לעצמן מותר, וכדכתב השו"ע סי' שצ"ב ס"א, ואם כן היו יכולין לחלק את ירושלים לשני חלקים ויהיה מקום בית המקדש באמצע, דומיא דשלש חצרות דפרק ד' משנה ו'. ולי נראה שבתחלה שהיתה יד ישראל תקיפא לא היו דלתותיה נעולות בלילה שלא היה להם פתח אבל אח"כ שיראו מאויבים היו נועלים הדלתות, וזהו שפי' רש"י אבל עכשיו דלתותיהם נעולות, משמע דמעיקרא לא ננעלו, וכיון שכן היתה להם רשות הרבים גמורה ולכן לא ראו לערב אפילו בזמן שדלתותיהם נעולות שבמהרה תבנה ותכונן ויאמרו אשתקד מי לא ערבינה:

ומעתה מפירוש וכו'. פי' כי גם הב"י (סי' שמה ס"ק ב) תירץ דאינה כרמלית ממש אלא משום דלא עירבו. והתי"ט מיישבו מפירוש הרמב"ם

גופיה דכתב, דאין יכולה לערב כולה:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה