קול הרמז מועד· רבי משה זכות
עירובין · פרק ט משנה ג
תי"ט ד"ה אסורין וכו' - לאו בחצר וכו'. האי נפיש בטרחא, דליכא מאן דמחלק בין חצר דיחיד לשל רבים דעירבו, שהרי בעירוב נחשב
דירתן כאחת, וכדכתב התי"ט גופיה ריש פ"ו משם הרמב"ם. והא דפי' רש"י לעיל (צב,א במתני'), בשעירבה לעצמה, בא לפרש שלא נחשוב דגדולה מותרת אף בקטנה:
שהוא רה"י כמוהו וכו'. טעם זה כתבו הרא"ש בפרק קמא (סי' כג), לא דמיא הך פרצה דשתי חצרות שנפרצו זו לזו לנפרצה (רה"י)[לרה"ר] דכיון דמעיקרא רשות היחיד גמורה והשתא רשות היחיד גמורה והוקפה לדירה לא דמיא אלא לדיורין הבאין בשבת, ע"כ: