קול הרמז מועד· רבי משה זכות
עירובין · פרק ו משנה ו
בזמן שמקצתן. כתב המגיד (פ"ד ה"ז), שהרשב"א דקדק מלשון המשנה, שאם עשו מקצתן מחיצות מגיעות לתקרה ומקצתן לא עשו, אותם שעשו הם כמחולקים ושלא עשו הם כשותפים. ונראה דזהו דיוק על שהן צריכים, פי' אותם שהם במחיצות המגיעות לתקרה:
תי"ט ד"ה חמש וכו' - דאל"כ וכו'. נראה דלהכי תני חמש חבורות, לאשמועינן דאף על פי דנפישי הם הנחשבים לבית שער על שנים
הפנימים, מכל מקום אין צריך ליתן עירוב אלא השנים בלבד:
אינן צריכין וכו'. אפילו מחיצות מגיעות לתקרה, דהא הם מצורפים שהטרקלין מחברם, כדכתב הר"ר יונתן. ומכאן ראיה ברורה כנגד מאן דסבירא ליה, דהרבה שכנים הדרים בבתים חלוקים ומשתמשים דרך פנימיות בתיהם הפתוחים זה לזה, שצריכים עירוב ביניהם לטלטל מבית זה לחבירו. ואין מקום לסברא זו כלל, דלא מצינו מעולם עירוב בתים אלא הפתוחים לחצר, ועיין מה שכתבתי בריש פרק חלון: