קול הרמז מועד· רבי משה זכות
עירובין · פרק ו משנה ג
הרע"ב ד"ה ושלהם וכו' - כאורח גבייהו וכו'. אבל בשלו אין דרך לומר שיהיה אורח בביתו, ואם יוציא מביתו יהיה נראה שחוזר מבטולו וכו', עיין בהר"ר יונתן:
ד"ה היו שנים וכו' - זה על זה וכו'. כיון דשאר בני חצר לאו להאי דפייש לחודיה בטיל אלא לתרוייהו:
תי"ט ד"ה שאחד וכו' - ש"ס הא תו וכו'. פי' דנותן תנינא ושלהם מותרים לו ולהם, ואי לאו דנתן רשותו איך מישתרת, ונוטל נמי תנינא נתנו להם רשותם והוא נוטלו: