אור ברסלב
קול הרמז מועד מגילה › פרק ד משנה י

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

מגילה · פרק ד משנה י

פרק ד משנה ט

תי"ט ד"ה מעשה תמר וכו' - וקשיא חדא וכו'. י"ל דמשום דשבח הוא לתמר שלא נתפתתה לדברי אמנון משום הכי נזכרה היא, והיינו טעמא דנקרא ומתרגם, ומשום דגם הוא מעשה דערוה מפני זה הסמיכה לשל ראובן מה שאין כן בכל השאר דמתניתין, ועיין עוד למטה. אי נמי הכי קאמר, אף על גב דמעשה ראובן לא מתרגם מכל מקום מעשה דתמר מתרגם מטעם דכתיבנא. ותמהתי על שהתי"ט כחול שוינהו להרמב"ם ולר"ב, כאילו לא ראו מאורות יותר ממנו ושנחלפה להם הברייתא למשנה, הרי במתניתין לא נזכר אמנון בהדי תמר, והמקשן הקשה (כה,ב), והאמרת מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם, ואין להקשות עליהם דאי מעשה תמר היינו דאמנון אם כן אמאי נטר לאקשויי בברייתא ולא במתניתין, די"ל דאי מהתם הוה מצי לדחויי דמעשה תמר הוא דיהודה ומשום הכי המתין עד הברייתא דתני בהדיא אמנון ותמר. ונראה לי דטעמא דהרמב"ם חדא דתנא דידן לא תני אלא מה שהיה בו פגם עון ממש מה שאין כן ביהודה ותמר, שהרי ה' הטה לבבו לדבר ההוא ורוח הקדש הופיע במדרשו ממני היו הדברים, ואית מאן דאמר לא יסף עוד לדעתה לא פסק, וכל שכן לפירוש הרמב"ן ז"ל שכתב שדרכן של קדמונים היה כו' אפילו האבות. ומשום כל הני טעמי לא חש תנא דידן למתנייה, אבל תנא ברא תני כולהו אפילו מעשה דלוט. ועוד דכיון דתני סיפא מעשה דוד ואמנון שר"ל אמנון בן דוד, על כרחך דמעשה דתמר ר"ל אמנון סתם [הגה, ר"ל על כרחך צריך התנא למתני מעשה דאמנון סתם להורות דנקרא ומתרגם], דאי לא תימא הכי הוה אמינא דאמנון בן דוד לא נקרא ולא מתרגם הא אמנון סתם נקרא ולא מתרגם, אלא ודאי אצטריך תנא למתנייה דנקרא ומתרגם, ומשום הכי תנייה ברישא לאסמוכיה אדעגל הראשון דכוותיה:

ד"ה והשני וכו' - לא עיין וכו'. גם התי"ט אשתמיטתיה מה שכתב בירושלמי (פ"ד הי"א), דמשם מוכח בהדיא דמשום כבודו של אהרן נגעו בה, וכמו שכתב התוס' (כה,ב ד"ה מעשה), והקשו על רש"י שהטעם הוא שבשמוע ההמון ויצא העגל הזה יאמרו שהיה בו ממשות שיצא מאליו, וכן כתב הר"ן. ונלע"ד דהא והא איתא, משום דאי מטעמא דכבודו של אהרן לחוד לא יתרגמו הפסוקים הנוגעים לכבודו, אבל פסוק ואומר אליהם למי זהב דאדרבא מוכח דלא עשה מעשה כדכתיב ואשליכהו באש יתרגמוהו, ואי משום טעות עמי הארץ לבד לא יתרגמו זה דויצא העגל. ואל תאמר דדוקא ענין אחד הוא דלא מתרגמינן, דלא הוא דהא דדוד באמנון אינו אלא פסוק אחד ולא נקרא ולא מתרגם. גדולה מזו מצאתי בירושלמי דמתרגמינן קצת מפסוק ויגוף ה', שכך אמרו שם ומחא ה' יתברך עמא על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן, ולא ידעתי למה לא כתבו זה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש:

ד"ה ברכת וכו' - שלחתי יד וכו'. אילו עשה כן היה חייב בשליחות יד בבא גמורה, דבברייתא (כה,א) תלת בבי תניא, נקרין ומתרגמין, נקרין ולא מתרגמין, לא נקרין ולא מתרגמין, ותמהתי איך סלקא דעתך למוחקו: לתת טעם וכו'. לא עמד טעמו, שהרי מעשה אמנון מותר לתרגמו, רק הפסוק שנזכר אמנון בן דוד וכדאמרינן בגמרא (כה,ב) בפירוש, וכן כתב הר"ב:

ד"ה מעשה דוד ואמנון, - לכאורה וכו'. לא זכיתי לאורה זו, דלפי מאי דאמרינן בגמרא (כה,ב), פי' מעשה דוד ואמנון, ר"ל היכא דהוזכרו אהדדי, וכן כתב רש"י בתחילת הברייתא (כה,א) וז"ל, לא נקרין ולא מתרגמין, מפרש בסיפא מעשה דוד באמנון לא נקרין בהפטרה, ע"כ. הרי שפירש מעשה דוד ואמנון דוד באמנון, ור"ל כשנזכר דוד במעשה אמנון. ומה שנתן טעם למה שלא פירש הרמב"ם, אינו לשבח כי דוקא ביהודה הוא שבח בהודאתו שחשש לכבוד תמר, דאם לא כן הוה ליה לשתוק ולהצילה מהמות באיזה אמתלא, אבל דוד מהו השבח שהודה וכי היה לו להעיז פניו נגד ה' ונגד נביאו חלילה. אבל מה שלא פירש הרמב"ם ז"ל הוא מפני שלא יש מזה רמז בברייתא דמאריך בשני עניינים (ר"ל לפרש מעשה דוד ואמנון לשני עניינים), דזה מפני שפשוט הוא דלא נקרא ולא מתרגם, שהרי דוד המלך ע"ה צווח ככרוכיא לפניו יתברך שלא יכתב סורחנו, השתא אפילו אצל אמנון לא נזכירנו בדידיה מיבעיא, ודלא כתי"ט דפסק דנקרא ומתרגם, שארי ליה מריה. והרי הכסף משנה לא אמר אלא שהיה מבין במשנה שלא יקרא ולא יתרגם. ואין לומר דמאי שנא דוד מדעגל ודיועיל לו לכפרה, דשאני עגל דבכל פורענות חוזר ונעור, כדאמרו רז"ל (שמות לב,לד וברש"י. סנהדרין קב,א), אבל דוד הקים עולה של תשובה (שמו"ב יב,ג. הקדמת הזוהר ח,ב), וה' בישרו שהעביר חטאתו שלקה וקבל עליו יסורין יותר מדאי: ד"ה ורבי יהודה וכו' - לב המשכיל וכו'. לב משכיל יסכיל פיהו, ותינח במעשה בראשית במה למעלה וכו', אבל במעשה המרכבה הקצור קצרה חכמת חכמי ישראל מהשיגה, והרי מתניתין התירה לדרוש בה לחכם ומבין מדעתו. אבל האמת הוא דלא חיישינן, משום דאי בר הכי הוא מלמדין אותו, ואם אינו ראוי משתקין אותו, דדוקא בההיא דאלכסנדרוס חשו רבנן דלמא אתי לשיולי כדאיתא:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה