אור ברסלב
קול הרמז מועד יומא › פרק ג משנה ט

קול הרמז מועד· רבי משה זכות

יומא · פרק ג משנה ט

פרק ג משנה ח

הסגן. אבל לעיל כשבא אצל פרו נראה שהיה לבדו, וטעמא משום דבהגרלה צריכין לו הסגן וראש בית אב לומר הגבה ימינך כדלקמן ריש פ"ד. אי נמי דדוקא לצורך צבור בעינן הכי כדאמרינן, (שמות יז,יב) גבי אהרן וחור תמכו בידיו:

שני שעירים. דבעינן העמדה במקום שחיטת השעיר הנשחט, כן כתב הריטב"א (לז,א ד"ה מדקאמר):

והיו מזכירים. דקים להו בגוויה דלא ליקריה עבד אף על פי שהמלך מינהו להיות כהן גדול, כדקתני ביבמות פ"ו מ"ד:

תי"ט סד"ה לצפון וכו' - וסובר הרמב"ם דדחויא וכו'. דחוי שאינו נראה הוא זה, משום דפשיט הופשטה לגמרא שרבי מכשיר אף בין האולם ולמזבח, דאמרינן (לו,א), השתא אדרבי יוסי ברבי יהודה מוסיף, ואותה התוספתא בפי' בריש פ"ו דזבחים אדרבי אלעזר ב"ר שמעון לא כל שכן, ומשום הכי בעיא הגמרא לאוקמא מתניתין דבין האולם ולמזבח כרבי, והכי מסיק. ונלע"ד דלעולם דלהרמב"ם נמי כשר בין האולם ולמזבח דהויא קדושה חמורה, אלא דסבירא ליה דרבי דריש נמי פסוק על ירך המזבח צפונה כרבי אליעזר בן יעקב שיהא צפון פנוי, אבל לא סבירא ליה כוותיה דלגמרי יהיה מזבח כולו בדרום, משום דסתמא דמשנה ח' לא דייקא כוותיה, אבל הכי סבירא ליה דכל כ"ב אמה שבין האולם ולמזבח כשרות בכל ס"ז אמה וחצי משום דהוי מקום פנוי, אבל מן המזבח עד כותל המזרחי דהיינו נ"ד אמה אורך לא יכשר בהם כי אם ששים אמה וחצי דהוו פנויים. ומה שכתב הרמב"ם בפ"ה דבית הבחירה דאיירי בכללות קדשי קדשים, חוץ מפרו של כהן גדול, דמשום חולשא דכהן גדול הוו מקרבי ליה עד בין האולם כנזכר בגמרא, מה שאין כן בשאר קדשי קדשים, כדתניא (לו,א), כיצד סומך הזבח עומד בצפון ופניו למערב, ופי' רש"י ואחוריו למזרח. כללו של דבר עיקר סברת הרמב"ם הוא על אותה התוספתא שמביא בריש פ"ה דזבחים, ובודאי שלא היתה משובשת לפניו כאשר היא לפנינו. ואיברא דאותה סתמא דמדות מצי אתיא כוותיה כמו שכתב התי"ט. אבל אם כן היה לא הוה מסתייע הרמב"ם מן התוספתא. אלא דאיכא למדחי דאתיא כרבי אליעזר בן יעקב כמו שכתב בגמרא. מה שמחק רש"י כבר הקשו עליו התוס' (יז,א ד"ה רובא), אבל בודאי דאישתמיטתיה מינייהו ההיא תוספתא ומשום הכי כתבו שם דאין לנו אלא השלש מחלוקות, או כוליה בדרום או כוליה בצפון או ממוצע בשיווי. וגם אל הכסף משנה לא נודעה אותה תוספתא ומשום הכי כתב בפ"ה דבית הבחירה הט"ו, דהרמב"ם פסק כרבי. אבל לפי האמת נראה דאתי כר' די לא תימא הכי היה לו להזכירם לתלמודא ולהקשות דלא אתיא כמאן. זה נלע"ד פשוט דאלמלא אותה תוספתא לא היה הרמב"ם בודה סברא בדוייה ולסבור בדברי רבי סברא דחוקה כמו שהזכיר התי"ט, דמה שהוא חוץ מכנגד ירך המזבח מקרי נמי ירך. ועוד דעל כרחך רבי אלעזר ברבי שמעון מכשיר בהדיא בין האולם ולמזבח, ורבי קאי עליה ומוסיף עד הכותל מזרח, ומאין תבוא סברת הרמב"ם לומר דקאי ארבי יוסי בר יהודה ופליג עליה בחדא וסבירא ליה כוותיה בחדא, דהרי דברי נבואות הם. גם סיועו מהירושלמי אין בו ממש, דלעולם כרבי אליעזר בן יעקב סבירא ליה, והא דקאמר מקירו של מזבח לטעמא דמלתא אמרו, וכלומר דהכל נקרא ירך המזבח כיון שהוא כנגד ירך המזבח:

תוכן העניינים

קול הרמז מועד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה