קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
שביעית · פרק ד משנה ט
כותש. שקודם לזה אינו יפה ליסוך והוה ליה הפסד:
הרע"ב ד"ה כך כו' - קודם בישולן כו'. כתב בעל קרבן אהרן (פרשת בהר פרק א' סי' יב) וז"ל, וקשה לי דכבר אמרו באלו השלשה דבהיותם ראוים לאכול בשדה שהוא כשנתבשלו ולא נתבשלו כל צרכן הגיעו לעונת המעשרות ולזה נראה לי לבאר שפי' ושאר כל פירות האילן גם הם כשיגיעו לעונת המעשרות גם כן תוכל לאכול מהם בשדה וכשיגמרו בישולם אתה כונס לבית, ע"כ. ואף על גב דמאי שהקשה אינה קושיא כמ"ש בגליון לישב הענין, מכל מקום פירושו נראה לי נכון, וכן נראה מדברי הרמב"ם בפירושו ובחיבורו, דלא פירש כלום בדבר זה ,ובחיבורו לא כתב כי אם מהשלשה האמורים במשנה ובשאר לא הזכיר כלום. ואם תאמר אם כן מה ראה לפרוט אלו השלשה הו"ל לקצר ולשנות כל פירות האילן בעונתן וכו'. וי"ל דאיצטריך ליה דפגים (מ"ז) ללמד חילוק דשדה ודבית דכל הפירות, ובוסר (מ"ח) משום דתחילתו בהבאת מים מה שאין כן במעשרות שתחילת ענבים משהבאישו, וזיתים (מ"ט) נמי מפני שלשת החילוקים: