אור ברסלב
קול הרמז זרעים שביעית › פרק ג משנה ד

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

שביעית · פרק ג משנה ד

פרק ג משנה ג

המדייר. נראה לי דלא התיר התנא בהדיא לומר מדייר אדם שדהו, משום דדוקא מותר כשאין לו מקום פנוי להעמיד בהמותיו, כדכתב הר"ב וכן מוכח מהירושלמי שהביא התי"ט בסמוך:

את האמצעית. נקרא אמצעית על שם סופה להיות מתווכת בין השתי הסהרות, ובזה רמז לן תנא עשיית הסהר השני מצד האחר:

תי"ט ד"ה סהר, - לשון הר"ב כמו כו'. אין לנו הכרח לזה שהרי כל דבר עגול נקרא סהר על שם הירח שהוא עגול, וכן, (בראשית לט,כ) בית הסהר, (ישעיה ג,יח) והשהרנים, כמו שכתב בספר השרשים (ע' סהר). וראיתי גורסים סוהר בחולם, והוא מפני שהצאן כלוא בתוכו, וכן משמע מפי' הרמב"ם שכתב, סהר הוא גדרות צאן ששם יאספו הצאן:

דכ"ה רבן שמעון בן גמליאל כו' - היינו הא כו'. ואין להקשות דמאי נפקא מינא מאי אולמיה דרבי שמעון בן אלעזר מדרשב"ג, דהא דמייתי לדרשב"א היינו לפרש דלא בעי רשב"ג למעבד סהר בתחילה ולעקור הרוחות כמ"ש תנא קמא, אלא שעושה כל הארבעה בפעם אחת:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה