אור ברסלב
קול הרמז זרעים שביעית › פרק ב משנה ט

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

שביעית · פרק ב משנה ט

פרק ב משנה ח

ואם לאו. אלו השני מינים מסתפק ודי להן לשנה בהשקאה אחת לשלשים יום ויותר, לפיכך אם השקה בתוך שלשים לפני ראש השנה נמצאת השקאה זו מועלת להם בשביעית לפיכך אסורים בשביעית, ולענין מעשר הוו להו כגדילים על מי שנה הבאה שעדיין לחלוחית (השנה)[השקאתן] קיימת, רש"י בראש השנה די"ד ע"א (ד"ה איכא בינייהו):

הרע"ב ד"ה ופול המצרי וכו' - לירק וכו'. הכי משמע ממתניתין מדתני סתם ולא פירש שזרעו לזרע כדתני לעיל, וגם הרמב"ם סתם כן בפ"ד הי"ז. ולפי זה יש לתמוה על הכסף משנה שהוקשה לו על הרמב"ם דפסק דאזלינן בתר גמר פרי וכנ"ל, והכא אזיל בתר מניעת מים, ותירץ שגמר פריין תלוי בשסמוך לגמרן ימנעו מהם מים שלשים יום ושל בעל שלש עונות, ע"כ. ודבריו סתומים דממה נפשך אם גמר פריין ממש לפני ראש השנה מה יוסיף ויגרע ענין מניעת המים, ואם לא גמר פריין למה יותרו בשביעית. ומצאתי לרש"י בראש השנה די"ד ע"א (ד"ה איכא בינייהו), דלמאי דסבירא ליה דמתניתין איירי בזורע לירק כתב וז"ל, דרכן של בצלים הסריסין ופול המצרי למנוע מהם מים שאובים פרק אחד לפני לקיטתן כדי להקשותן לפיכך חילקום חכמים משאר ירקות אבל שאר ירקות שאין דרכן בכך אפילו מנע מהן (מים) לא יצאו מדין ירק ובטלה דעתו, עכ"ל. והשתא הכי נמי י"ל דלמאי דפסק הרמב"ם בכל קטניות דאזלינן בתר גמר פרי, דלפי ששני מינין הללו משונים משאר קטניות לפיכך חילקום חכמים מדין כל הקטניות, דאין חילוק בסברא זו בין מה שכתב רש"י לענין ירק שתלוי בלקיטה לבין קטניות שתלויים בגמר פרי. אבל המחוור אצלי דגם הרמב"ם איירי בזורע לירק, מדסתם וכתב פול המצרי ולא פירש שזרעו לזרע כמו שכתב לעיל מיניה סי' י"ג. וכי תימא דסמך אמאי דכתב לעיל ודעליה קאי, י"ל בחילוק שכתבתי מדברי ר"ש כנ"ל לדעת הכסף משנה. ואין להקשות עליו מדמשמע בגמרא דראש השנה שכתבתי על פי' הר"ב דלשני הפירושים שמביא שם רש"י דמתניתין אי כרבי יוסי הגלילי אי כרבי עקיבא קרי לפול המצרי ירק, דהא לאו מילתא דהוא הדין לירק הוא הדין לקטניות לענין גידולו על רוב מים או על כל מים, אבל רבי יוסי ורבי עקיבא אפליגו בירקות שהוא כולל כל מיני דשאים:

ד"ה שמנע כו' - על כל מים כו'. פי' בין מי גשמים בין מים שאובים, ומפני שהר"ב לרוחב שכלו קיצר בענין הזה לקצרי שכל כערכי חייב אני להציע עיקר הדבר. בפ"ק דראש השנה (יד,א), פליגי רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא בדרשות פסוק, (דברים טז,יג) באספך מגרנך ומיקבך, רבי יוסי אומר מה גורן ויקב מיוחדים שגדלים על מי השנה שעברה ומתעשרים לשנה שעברה אף כל וכו' יצאו ירקות שגדילים על מי השנה הבאה ומתעשרים לשנה הבאה, רבי עקיבא אומר מה גורן ויקב [מיוחדין] שגדלין על רוב מים (פי' מי גשמים) ומתעשר לשנה שעברה אף כל וכו' יצאו ירקות שגדילים על כל מים ומתעשרים לשנה הבאה, ואמרינן מאי בינייהו בצלים הסריסים ופול המצרי איכא בינייהו. ומפרש רש"י דמתניתין דהכא אליבא דרבי עקיבא כדאמרינן בירושלמי דאף על גב דרבי עקיבא סבירא ליה דמעשר ירק לשנה הבאה ע"כ לא קאמר אלא בסתם ירקות שגדילים על כל מים אבל אלו דמתניתין שמונע מהם מים ואפ"ה גדלים יצאו מתורת סתם ירקות ומתעשרים לשנה הבאה:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה