קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
שביעית · פרק א משנה ב
אלא מלא וכו'. פי' אפילו קודם עצרת, אבל זה השיעור דלצרכו מותר עד ראש השנה, וכן מוכח מדברי הר"ב לקמן פ"ב מ"ב:
וסלו חוצה לו. הכי רווח ליה טפי ממה שיהיה סלו בצד פנימי:
תי"ט ד"ה האורה כו' - וארוה כו'. כן כתב הרמב"ם בפירושו, וגם רש"י בספר תהלים סי' פ'. ונראה לי דלשון ארוה הוא לקיטת אחד אחד, וכמש"ה, (שיה"ש ה,א) אריתי מורי עם בשמי, שכן המור הוא נלקט קרטין קרטין. וגם לכן כתיב בתהלים וארוה ולא בצרוה, לפי שהוא לקיטה מעט מעט, ומפני שכך דרך לקיטת התאנים לכך נשתמשו במלה זו בהם: